מנחת שי על משלי כ״ח

1 בפשע. בגלגל ובמאריך:

2 גבר רש ועשק. בספרי דוקני בלא וא"ו החבור:

3 ובתרבית. ובתרבית קרי כן הוא בספרים מדוייקים ונמנה במסירת עם ד' מלין יתרין ב' ולא קריין:

4 יקבצנו. י"ס יקבצנו ובמדוייקי' בשני שואין וכתוב בשרשים שזהו מחלוקת ב"א וב"נ. דלב"נ מן הקל ולב"א מן הדגוש ולפי זה יש לתמו' על מה שנהגו בשני שוואין:

5 ארי. האל"ף בגעיא בספרי ספרד:

6 שנאי. שנא קרי:

7 אדם. לית דלי"ת זעירא:

8 עד בור ינוס. ברוב ספרים בור מלא וא"ו אבל בספר אחד כ"י נגררה הוא"ו ומצאתי לו ראי' מהמסורת שאומרת ב' חסר וסימן כי יפתח איש בור וגו' תניינא דפ' עד בר ינוס. אמנם לא מלאני לבי לחלוק על רוב הספרים ועוד שבכלם נמסר בפרשת משפטים על כי יכרה איש בר לית חסר:

9 ונעקש. בשוא לבדו העי"ן בספרים מדוייקים ובפתח הקו"ף:

10 ישבע לחם. ישבע ריש. בספרי ספרד היו"ד במאריך בשניהם:

11 ריש. בספר אחד כ"י הרי"ש בצרי ורד"ק כתבו בחירק וכן הוא בשאר ספרים:

12 הכר פנים. הספרים מתחלפים בנקוד ובטעם על האופנים שכתבתי למעלה בסימן כ"ד:

13 נבהל. יש ספרים שכתוב בהם נבהל בשוא לבדו הבי"ת כמנהג. אמנם ברוב ספרים קדמונים המדוייקים הבי"ת בחטף פתח וסימן ותרא כי נבהל שמואל א כ״ח:כ״א. היתי נבהל. נבהל להון. קדמאה פתח וכן כתב רד"ק בשרשים ותרא כי נבהל מאד. פעל עבר כי הוא פתח והמסורת עליו לית כוותיה פתח. נבהל להון. בינוני כי הוא קמוץ ונבי"ת מפואר בקמץ חטוף עד כאן לשונו. וכן כתב החכם ר' יונה בספר הרקמה:

14 ולא ידע כי חסר. מלת חסר ברי"ש וזה ברור והוצרכתי לכותבו מפני שבוש הדפוסי' שהוא בדל"ת וקורא אני תגר על המדפיסים שבדרך שהם הולכים לבם חסר ובשמות רבה פרשת ל"א דרשו פסוק זה על פנים רבים וכלם מענין חסרון. ואחד מהם כתבתי בפ' חיי שרה על פסוק וישקל אברהם לעפרן עיין שם:

15 מוכיח אדם אחרי. בעשרים וארבע גדול כתוב אחרי בצירי הרי"ש וגם בנסחאות ישנות הבאות מספרד נכתבו כן בתחלה אלא שאחרי כן החליפו הצירי לפתח ומי יודע מי הי' היותר חכם מהם. ודברי רש"י ז"ל ברורים שהוא קורא אחרי בצירי ומי אנכי שאבא אחרי המלכים את אשר כבר עשו ומכללם הגאון רבי סעדיה ורבי יוסף קמחי ורבי דוד בנו ואחרים רבים מהמפרשי' שכולם פירשו אחרי בפתח הרי"ש ומצאתי ראיה להם ממדרש דברים רבה ריש פ' א' רבי פנחס בשם רבי חמא בר חנינא מוכיח זה משה. אדם אלו ישראל שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. מהו אחרי אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי חן ימצא זה משה דכתיב וגם מצאת חן בעיני ממחליק לשון זה בלעם שהחליק בנבואותיו וגבה להם ונפלו בשטים. ד"א מוכיח אדם אחרי א"ר יהודא בר סימון מהו אחרי אמר הקב"ה כביכול משה הוכיחנו אחר ישראל. והוכיח לישראל אחרי. לישראל אמר אתם חטאתם. להקב"ה אמר למה יחרה אפך בעמך ע"כ לשון המאמר לענינינו וע' עוד ברבינו בחיי ריש פ' דברים. ותו גרסינן בגמרא פ"ק דתמיד אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המוכיח את חברו לשם שמים זוכה לפלגו ס"א לחלקו של מקום שנאמר מוכיח אדם אחרי חן ימצא. ופי' המפרש זוכה אחר אדם אחרי. המוכיח יהיה אחריו. לשון אחר ממפרש קדמון המוכיח יהיה אחרי סמוך ליה. כל אלה הפירושים מכוונים לדעת אחד אלא שמתחלפים בפירשום ומכולם למדנו דקריאה אחת להם בפתח הרי"ש וראיתי גם כן לבעל באר שבע שכתב בפ"ק דתמיד זה הלשון בספרים מדוייקים כתיב מוכיח אדם אחר. ולא אחרי. כן מצאתי כתוב בפסקי תוספות ע"כ. ולבי אומר לי דחילוף הספרים שכתבו בתוספות איננו באותיות רק בנקודות בין פתח לצירי כמו שכתבתי ומעתיקי הספרים טעו בזה לפי שלא ראו הנקודות ולא ידעו להבחין בין זה לזה כמו שגם אנחנו לא נדע כוונת התוס' איזהו הניקוד של ספרים מדוייקים שלהם ואחרי כותבי ראיתי ל' התוס' במקומו שאומר בספרים מדוייקים נקוד מוכיח אדם וכו' הרי שההפרש הוא בניקוד. ה' יזכנו להיות בחלקו ולמצוא חן בעיניו אמן: