מהר"ם על עירובין מ׳

1 בתוס' ד"ה זכרון אחר כו' והגיה במחזורו וכו'. פירוש כדי להזכיר גם כן שעיר של ראש חודש:

2 בתוס' ד"ה על דעתו ועל דעת קונו וכו' ואע"ג דאיכא כשפים כו'. פי' שהכשפים מכחישין פמליא של מעלה וכ"ש שאם עושין לאדם כישוף מעבירין אותו על דעתו ועל דעת קונו וא"כ ליחשב נמי כשפים:

3 ד"ה לצדדים קתני נ"ל דבספרים שכתוב בהן ועוד דניחא ליה כו' ט"ס הוא ולא גרסי' ועוד ותחילת התירוץ הוא דניחא ליה וכו' והא דקאמר לפני זה דסוף סוף וכו' צריך לקרות בלשון קושיא ומ"מ רברי מותר הוא וק"ל: