מהר"ם על עירובין ל״ג א

1 בגמ' והא אי בעי מייתי לה דרך עליו פירוש יכול הוא להלך על הנטייה וליקח העירוב מהאילן המונח למעלה מי' שהוא רה"י ולהביא אותו למקום השביתה דהא כשהוא מביא אותו באויר שהוא למעלה מעשרה הוא מביאו וכל למעלה מעשרה מקום פטור ועיין לקמן עירובין דף צ"ה בגמרא ובפרש"י והא דפרש"י כאן שיביאנו למקום שביתתו אין ר"ל דהיינו לעיקרו של אילן אלא ר"ל באויר נגד מקום שביתתו ועיין בתוס' בעמוד ד"ה והא אי בעי וכו':

2 בתוס' ד"ה והא אי בעי כו' ונראה דלאו מושיט הוי כו' פירוש דכאן דכשמביאו דרך עליו לא מקרי מושיט דלא יהא חייב כי אם בדיוטא אחת אלא מעביר מקרי וחייב אפילו זה כנגד זה דלא מקרי מושיט אלא כשאינו מעבירו כי אם ארבע אמות אבל יותר מארבע אמות לא מקרי מושיט אלא מעביר וחייב אפילו זה כנגד זה וק"ל:

3 בא"ד והואיל ואי בעי זריק ליה כו' ליכא למימר וכו'. ולעיל על פרש"י לא מצי לשנויי הכי דע"כ לרש"י ודאי אמרינן הואיל כולי האי דאם לא כן מאי פריך והא אי בעי מייתי לה דרך עליו דהיינו שיושיטנו באויר נגד מקום השביתה ואכתי לא הוי עירוב אלא משום דד' אמות עולות עד לרקיע אבל לפירוש ר"י דפירש הא דפריך ואי בעי מייתי לה בענין אחר אתי שפיר ויש להקשות לפי' ר"י למה לא הקשה המקשה קושיא זו אמתניתין בלא רבא דקתני למעלה מי' אין עירובו עירוב משום דאי בעי שקיל ליה לא מצי משום דהוי מוציא מרה"י לרה"ר והא אי בעי מנח ליה מתחלה למטה מי' שהוא כרמלית ואח"כ יחזור ויביאנו למטה לארץ וי"ל דמתניתין מיירי כשאין כאן נוף למטה שיכול להניחו עליו אבל יש כאן נטיה שהיא כרמלית וק"ל:

4 ד"ה אי דאית ביה וכו' הוי ליה כלכלה חורי רה"י דאל"כ מאי פריך מאי הוי הא הכלכלה עצמה לא הוי רה"י כי אם האילן אלא משום דהוי חורי רה"י פריך: