מפרשים:
1 דף יא ע"א רבא אמר בשתי קינין זו למעלה מזו עסקי' ולא מיבעיא קאמר כתב עלה ה"ר שלמה ז"ל ולא מיבעיא קאמר לא גרסינן ואנן גרסינן ליה והכי מפרשי' לה למתני' אליבא דרבה זו ששנינו בתוך הקן ולפני הקן הן שתי קינין זו למעלה מזו התחתונה היא הפנימית ועלה שנינו בתוך הקן והעליונה היא החיצונה ועליה שנינו לפני הקן והיינו דקתני בתוך הקן ומצא לפני הקן לא שזימן בתוך הקן אלא הרי הוא כאילו אמר הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן ולא הוזכר הזימון במשנתינו אלא שאנו מפרשי' אותה כך בשזימן בעליונה ולא זימן בתחתונה וכך היא הצעת משנתינו על דרך פרושה הניח בתוך הקן יונים שאין מזומנין אבל זימן לפני הקן ולמחר מצא לפני הקן ולא מצא במקום הקן כולם אסורים ולא מיבעיא קאמר כו' וההיא דברייתא דבפרק אין צדין דקתני בהדיא אמר ר' שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי וב"ה על שזימן בתוך הקן ומצא לפני הקן שאסורין ההיא ודאי מסייעא ליה לרבי חנינא אליבא דרבא ואליבא דאביי דחיה לה כדדחינן לה למתני' דהכא בדף:
2 דף יב ע"א תני תנא קמיה דרב יצחק בר אבדימי השוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה ואוקימנא לב"ש לב"ש אין לב"ה לא ולב"ש נמי עולת נדבה אין עולת חובה לא ואתיא כמ"ד נדרים ונדבות קרבין ביו"ט לב"ה ולב"ש אין קרבין נזירה שלמים אטו עולות ועולה של יו"ט נמי גזירה אטו עולה שאינה של יו"ט שמן הדין היה להם להקריב משום שנאמר וחגותם אותו חג לה' כל דלה' ועולא דדריש ליה אליבא דב"ה ס"ל כמ"ד נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט אבל עולת נדבה ודאי לוקה לב"ש דהא לא קביע ליה זמן ואין בה שום צורך הדיוט והא דתניא אמרו להם ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר עצרת תהיה לכם לכם ולא לגבוה דשמעת מינה דעל עולת חובה לוקה לב"ש ההיא כמ"ד נדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט והא דאמרי' לב"ה מתוך שהותרה מלאכה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אין התרה זו שוה בכל דבר אלא יש לה דרכים חלוקים זה מזה בקטן ולולב וס"ת דאיכא להדיוט צורך כל דהו אע"פ שאינו לאוכל נפש מותר לכתחילה ובעולת נדבה שהיא כולה לגבוה ואין בה להדיוט כלום לא הותרה לכתחלה אלא שאם עבר ושחטה אינו לוקה כיון שהוא מצוה וה"ה למבשל גיד בחלב ואכלו אע"פ שהוא איסורי הנאה כיון דקא מתהני מיניה ביו"ט אינו לוקה אבל הוציא אבנים לעשות מהן בנין אפילו ב"ה מודו דחיובי מחייב עליהן והוצאת כלים פלוגתא דב"ש וב"ה כמ"ש בהלכות: