מקור משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ה׳:א׳
1 כֹּהֵן גָּדוֹל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִכָּל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בְּנוֹי בְּכֹחַ בְּעשֶׁר בְּחָכְמָה וּבְמַרְאֶה. אֵין לוֹ מָמוֹן כָּל הַכֹּהֲנִים נוֹתְנִין לוֹ מִשֶּׁלָּהֶן כָּל אֶחָד לְפִי עָשְׁרוֹ עַד שֶׁיַּעֲשִׁיר יוֹתֵר מֵעָשִׁיר שֶׁבְּכֻלָּן:
פירוש באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ה׳:א׳
1 כהן גדול צריך שיהיה כו'. הוריות פ' כהן משיח ויומא פ"ק ושם לא הוזכר במראה. נראה שרצו לכלול אותו בכלל נוי. אבל בתו"כ נזכר גם בתוספ' דיומא פ"ק. ונראה שהנוי הוא יופי הפנים ומראה הוא הדר הקומה הנקרא פריזינסיי"א בלע"ז וגם חן הצורה כי יש בני אדם יפים בצורתם ואין מעלים חן על רואיהם ואין להם הדר בפניהם וגם אין מטילים אימה על רואיהם:
2 אין לו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש ונכללו במלת מאחיו שני דברים שיהיה גדול מכל אחיו. והוא מ"ם היתרון, ושתהיה גדולתו מכל אחיו והיא מ"ם הסיבה, והוא שאין לו, ופשוט הוא: ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב זה מבואר בכמה מקומות דכתיב הכהן הגדול מאחיו שיגדלוהו מאחיו, ושיהיו נוהגים בו גדולה יותר מכל אחיו ושיגדלוהו אחיו הכל במשמע הכתוב: