באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ב׳:א׳

1 הקטורת נעשית כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ק דכריתות א הכל עד י"א סימנים, ופי' כפת הירדן עשב שגדל על שפת הירדן: ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב פ"ק דכריתות קטורת היתה נעשית שס"ח מנה כנגד שס"ה ימות החמה וג' מנים היתרים שמהם מכניס כ"ג מלא חפניו ביום הכיפורים והשאר נתנה לאומנים בשכרן, דהכי סליק חושבן סממנין דבורית כרשינה ויין. ב לאו סממנים הוא כפרש"י ז"ל וגם מלח סדומית לאו בכלל הסממנים הוא, וגם כיפת הירדן אינו מכלל הסממנים ולא ידעתי למה השמיטו רש"י ז"ל: ג

2 ועשייתו מצות עשה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל כ"כ למעלה ד שאין עשייתו עיקר המצוה אלא הקטרתו ולפיכך לא מנה הרב ז"ל עשייתו בכלל מנין המצות אלא הקטרתו. למה הדבר דומה לעשיית סוכה ולולב ציצית ותפילין שאין עשייתן עיקר המצוה. ומה שכתב ועשייתו מצוה לאו דוקא, אלא עשייתו והקטרתו:

3 א ו' ע"א. ב נראה דט"ס וחסר תיבות ומעלה עשן כפרש"י שם. ג אפ"ל דדעת רש"י כמ"ש התוס' ישנים בשם הר"מ כהן דמלח סדומית וכיפת הירדן באין רק אם לא מצא יין קפריסין כדי לשרות הציפורין יעו"ש ובפסקי תוס' בזה. וא"כ כשזכר רש"י יין שפיר השמיט מלח סדומית וכיפת הירדן וא"ש. וע' בק"ס להמבי"ט דכל אלו ובורית כרשינה לא הוי מדאורייתא דהם רק מכשירי הקטורת יעו"ש ובשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף ק"י. ד בפ"א מכהמ"ק ה"א.