חומת אנך על תהלים י״ז

1 שמעה ה' צדק וכו'. אפשר לשון וישמע שאול את העם ותרגם יונתן וכנש שאול ור"ל שיחבר השכינה הנקראת צדק עמו. הקשיבה רנתי מה שלומד ומשורר בלילה וכמ"ש אין רנה של תורה אלא בלילה. האזינה תפלתי כי כל כונתי בלימוד ובתפלה הוא ליחד הדודים:

1 מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה משרים. אפשר ונקדים מ"ש בסבא קדישא על פסוק למען תצדק בדברך דהוא בדיחא דמלכא ואמר חטאתי לקיים דבריך שאמרת שאיני יכול לעמוד בנסיון בדבר ערוה וכן אמרו בש"ס פרק חלק. ולפי מה שחקר הרמב"ם אם ידיעתו מכרחת והסכים כי אין ידיעתו כידיעתנו והבחירה ביד האדם וביאר הרב מהר"ם אלשיך ז"ל דכלפי מחשבתו יתברך כך רצה שהבחירה תגביר אבל דיבורו הוי גזרה וצדיק ורשע לא קאמר. לפי זה שפיר קאמר הרמב"ם במשנת הכל צפוי והרשות נתונה דמה שהוא בידיעה ולא היה דיבור הרשות נתונה. ומכל זה יש מקום פטור לדוד הע"ה דדיבורו של הקב"ה מעשה והוא אמר לא מצית למיקם. וז"ש מלפניך משפטי יצא על ענין בת שבע. עיניך תחזינה משרים דהגם דהמעשה היה זר מ"מ אתה ידעת כי בעצם הדבר אוריה לא שמש בה לעולם והיתה מגורשת ואמרת שאיני יכול לעמוד ודיבורך אחור לא ישוב ריקם. בחנת לבי וכו' צרפתני בל תמצא. מטעם שדברת. והראיה לפעולות אדם בדבר שפתיך כמו שפירשו הראשונים דכל מה שהוא האדם חכם או טפש עני או עשיר וכיוצא הכל הוא בדבר שפתיך וכאשר גזרת כן יקום. אך צדיק ורשע לא קאמר והבחירה ביד האדם וז"ש אני שמרתי ארחות פריץ. וא"כ הדבור שאמרת דאיני יכול לעמוד כן יקום. תמוך אשורי וכו' שאני אומר למחר אני הולך לטרטיאות ולהתענג כמשז"ל ודעתי לילך לבית המדרש ותהיה בעזרי:

1 חלבמו סגרו פימו דברו בגאות. אפשר במ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל דקי"ל הכותב נכסיו לאחד מבניו לא עשאו אלא אפטרופא ובזה פירש הרב ז"ל אם כסף תלוה את עמי דע שאינו שלך אפס לא תהיה תפארתך שאתה עושה משלך והאמת שאתה אפטרופא וז"ש את העני עמך עכ"ד וז"ש חלבמו סגרו וסוברים שהממון שלהם. ומאחר שכן אינם אפטרופא ואין צריך לכבדם. ותימה מ"ט פימו דיברו בגאות שיכבדום הא אינם חייבים לכבדם כלל: