חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר מ׳

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר מ׳
1 דין המקדש לאחר זמן כגון לאחר שתלד ודומיו. ובו ח סעיפים: האומר לאשה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו לאחר ל' יום אע"פ שנתאכלו המעות בתוך ל' יום הרי זו מקודשת לאחר ל' יום ואם חזר בו בתוך הל' יום או חזרה היא אינה מקודשת: הגה וי"א דאם קדשה בשטר ואינו בעין לאחר ל' יום אלא נקרע או נאבד תוך ל' אינה מקודשת הר"ן פ' האומר המקדש אשה על ל' יום מקודשת לעולם שם:
2 בא שני וקדשה בתוך ל' יום הרי זו מקודשת לשני לעולם לפי שבשעה שקידשה השני לא היתה מקודשת ותפסו בה קידושי שני ונעשית אשת איש ולאחר הל' יום כשיבואו קידושי ראשון ימצאו אותה אשת איש ונמצא הא' כמו שקידש אשת איש שאין קידושין תופסין בה אבל אם מת השני או גירשה תוך ל' חזרו קדושי ראשון טור בשם י"א ולכן צריכה גט מן הראשון ויש חולקין טור בשם הרא"ש:
3 האומר לאשה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקידשה בתוך השלשים יום הרי זו מקודשת מספק לשניהם לפיכך שניהם נותנין גט בין בתוך הל' יום ובין לאחר הל' יום:
4 אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר ואמר הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום ובא אחר ואמר הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר י' ימים אפילו הם ק' על הסדר הזה קדושי כולם תופסין בה וצריכה גט מכל אחד ואחד מפני שהיא ספק מקודשת מכולן:
5 האומר לאשה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותך אינה מקודשת לפי שאינו יכול עתה לקדשה:
6 האומר ליבמה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו לאחר שיחלוץ ליך יבמיך הרי זו ספק מקודשת:
7 הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה הרי את מקודשת לי היום באחת ובאחת לאחר שאגרשך הרי זו מקודשת וכשיגרש אותה תהיה ספק מקודשת אבל אם נתן פרוטה לאשת איש ואמר לה הרי את מקודשת לאחר שתתגרש או אם נתן פרוטה לאשתו ואמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשך אינו כלום:
8 האומר לחבירו אם תלד אשתך נקבה תהא מקודשת לי אינו כלום ולהרמב"ם וקצת מפרשים אם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הבת מקודשת וצריך לחזור ולקדשה מאביה לאחר שתלד כדי שיכניסנה בקדושין שאין בהם דופי:
פירוש חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר מ׳
1 סעיף ח' האומר לחברו אם תלד אשתך נקבה וכו' נ"ב הנה מה שדברי הרמב"ם והש"ע סתרו אהדדי עי' מ"ש בישובו בחבורי ליו"ד מהדורא ה' סי' ר"ה ה"ל בכור סי' ש"כ בתשוב' ל"ק קאזלוב ייע"ש גם מה שיש להעיר בלשון הרי את מקדשת לי מה שיש להקשות מהאומר ע"מ שתחזירהו לי עי' ג"כ שם בעזה"י ודו"ק:
2 באותו סעיף ולהרמב"ם וכו' אם היתה וכו' והוכר העובר וכו' נ"ב הנה נלפענ"ד דיצא להרמב"ם כן מן הבריי' בתמורה ובגיטין ד' כ"ג ע"א דהרי אתה שפחה וולדך אם היתה עוברה זכתה לו ואמאי הרי הוי משחרר דשלב"ל ואיך מהני השחרור הרי שחרור דומה להקדש וקדושין וכל עניני מכירה ולמה מהני בדשלב"ל בע"כ מוכח דבהוכר עוברה לא הו"ל דשלב"ל ודוק וע' בחיבורי על מגילת אסתר קהלת יעקב חלק ב' על ד' פרשיות ואסתר חלק הנרשם צ"ז מ"ש שם ראי' להרמב"ם מן הש"ס דמגילה ייע"ש בעזה"י ודו"ק וע' מ"ש עוד ראי' להרמב"ם בחיבורי מילי דנזיקין על ב"ק פרק מרובה ד' ע"ז ע"ב מ"ש שם ראי' גדולה להרמב"ם דהוכר עוברה הוי בא לעולם ייע"ש ודוק:
3 סעיף ח' ולהרמב"ם וכו' אם היתה אשת חברו מעוברת והוכר העובר וכו' נ"ב הכל תמהו על הרמב"ם שהוא סותר הש"ס דקדושין ונראה דהרמב"ם הוציא זה מסוגיא מפורשת במס' ע"ז ד' מ"ו ע"אדקאמר שם הכא מעיקרא בהמה והשתא בהמה ודשא הוא דאחדא באפה ייע"ש מוכח להדיא דולד במעי אמו לא נחשב דשלב"ל והוי כאלו כבר הי' בעולם ופליג על הסוגיא דקדושין וזה ראי' ברורה לפענ"ד להרמב"ם ודוק: