חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר קל״ה

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר קל״ה
1 צריך לקרות הגט קודם נתינה ולאחריו. ובו ה סעיפים: העדים שנותנים הגט לפניהם צריכים לקרותו קודם נתינה וטוב לקרותו גם לאחר נתינה ואם לא קראוהו אלא לאחר נתינה בלבד מגורשת: הגה וכן אם יעידו בטוב שזהו גיטה בסדר הגט ולכתחלה אנו נוהגין שהחכם המסדר הגט קורא אותו תחילה וסוף עם העדים ואח"כ שואל לסופר אם זהו הגט שכתב לשמו ולשמה ולשם גרושין ואח"כ שואל לכל א' מהעדים אם מכיר חתימתו וחתימת חבירו ואם חתמו זה בפני זה כ"ז מ"כ בקונט' ובסדר גיטין:
2 קראוהו ונתנוהו לבעל או לשלוחו והכניסו לבית ידו ונתנו לה צריך לקרותו פעם ב' קודם שיתנהו לה ואם לא קראוהו ונתנו לה וזרקתו לים או לאש הרי זו מגורשת הואיל וקראוהו תחילה אין חוששין לו שהחליפו ולא עוד אלא אפי' אמר הבעל שטר אחר היה ולא היה הגט שקראתם אינו נאמן והרי היא מגורשת ואם הגט בידו ומראה אותו נאמן כל זמן שלא נשאת:
3 הרי שלא קראו הגט תחילה ונתנו לה בפניהם וזרקתו לאור או לים אע"פ שהבעל אומר כשר היה הרי זו ספק מגורשת: הגה ואפילו אם נשאת תצא תוס' בלשון אחר וכ"כ הב"י בשם רשב"א ור"י ח"ה אבל אם הגט עדיין יוצא מתחת ידה אם נשאת לא תצא אבל לא תנשא בגט זה מאחר שלא קראו אותו תיכף אחר הנתינה כן משמע מר"י הנ"ל ודלא כב"י ויש חולקין:
4 נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטך אם לא בדקו הנייר במי נרא לראות אם היה שם דבר כתוב בו או אם יבדקו ותפלוט הכתיבה הרי זו ספק מגורשת ואם יבדקוהו ולא תפלוט הכתיבה אין חשש גירושין:
5 זרק לה הגט לחצרה לבין החביות בפני עדים ובקשו ומצאו מזוזה או שטר אחר אין חוששין לה שזה שנמצא הוא שזרק ואם נמצאו ב' או ג' מזוזות או שטרות חוששין שמא גט שזרק אכלוהו עכברים והרי זו ספק מגורשת בד"א כשלא קראוהו אבל אם לאחר שקראוהו שהיה גט חזר הבעל ולקחו מידם וזרקו לחצירה לבין החביות אפי' לא נמצא אלא מזוזה אחת או שטר אחד ה"ז ספק מגורשת:
פירוש חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר קל״ה
1 סעיף ג' בהג"ה אם נשאת לא תצא וכו' נ"ב עיין במהדורא ח' שלי סימן ל"ט מ"ש בזה בתשובה לק"ק קאמיניטץ בזה הענין ודו"ק:
2 סעיף ד' נ"ב עיין בב"ש מ"ש בשם הרמ"ה ומה שפירש בו מהרש"ל ולכאורה קשה לשיטת הרמ"ה שיש חילוק בין נאבד להגט בעין כשהנייר חלוק אבל כשאין חלוק הנייר אין חילוק בין נאבד להגט בעין א"כ מאי מקשה הש"ס שם על שמואל מהברייתא ייע"ש ברש"י נימא דהברייתא מיירי בנאבד בהדיא ע"כ לא נקיט חילוק דבזה אין מגורשת כיון שאין נייר בעולם אבל שמואל שמיירי שהוא בעולם ע"כ אף בשנייר חלוק מ"מ מגורשת ונראה דלא ק"מ דהיינו דוקא לפי מה דמסיק דשמואל רק חיישינן קאמר שפיר יש סברא לחלק בין הנייר בעין שאז אפשר למבדקי' ותפשוט הכתיבה ויהי' ספק מגורשת ותו אף כשעדיין לא נבדק נמי הוי ספק מגורשת אבל כשאין הנייר בעולם דתו אין אפשר למבדקי' ע"כ אין מגורשת כלל כמ"ש כל זה הדרישה בשם מהרש"ל וזה תינח למאי דאסיק דהוי רק ספק מגורשת אבל לפי הס"ד שמגורשת בודאי היאך שייך לומר דמשום זה מגורשת משום דאפשר למבדק ואפשר שיפליט הכתיבה דמ"מ אמאי תהי' מגורשת בודאי משום שאפשר שתפליט הלא אינה ודאי אלא ע"כ דהא דמגורשת בודאי הוא רק מטעם שאמר לה ה"ז גיטך והודה שהוא גט ולפ"ז אין חילוק בין נאבד להוא בעין רק כשמסיק דחיישינן קאמר שפיר יש סברא לחלק כהנ"ל כן נראה לי ברור: