חכמת שלמה על סנהדרין צ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 גמרא ואבישי בן צרויה כו' כצ"ל:
2 שם אמר ליה עלם צ"ל אמרה ליה:
3 שם אמר בתרי גוריון כו' בקיברא כדאדכרו ליה כו' כצ"ל:
4 רש"י בד"ה עניה ענתות כלומר כו' כצ"ל:
5 בד"ה אותו היום כו' הקב"ה העונש עד כו' כצ"ל:
6 בד"ה שדו ליה לסנחריב הס"ד:
7 בד"ה בסתרקי כו' בלע"ז עד כו' הד"א:
8 בד"ה נשדי ביה כו' עתה האידנא נמחק האידנא:
9 בד"ה תמיהתי תמה כו' ודומה לו כו' נמחק בסנחרב:
10 בד"ה גולמי הרג כו' אבן רעוע מן כו' כצ"ל:
11 בד"ה איידי דאיירי צ"ל וישבי בנוב איידי דאיירי כו':
12 בד"ה משקל קינו כו' אעפקסא חדתא חרב חדש:
13 בד"ה נטרד דואג האדומי כו' שאול ולפי כו' כצ"ל והד"א:
14 בד"ה שכר לשון צידה כצ"ל והס"ד:
15 בד"ה ביזאו לשון פרסי קניגיא ל"א כו' כצ"ל:
16 בד"ה מכא ליה כו' נתרככה הארץ כו' כצ"ל:
17 בד"ה בארבע גרבי כו' ל"א בארבע כורא דמיא בד' בורות של מים כצ"ל:
18 בד"ה כד כו' נגע בו הס"ד:
19 בד"ה אמרה ליה כו' לפניו הס"ד:
20 בד"ה פסקיה לדוד לעילאי כו' כצ"ל:
21 בד"ה אין חבוש כו' מכוונת לומר השם כו' והשליכו השם ברחוק והלכו אבישי ודוד וחזרו להם כצ"ל והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור א"ל אבישי לדוד והס"ד ואח"כ מתחיל הדבור מאי בעית הכא למה באת כאן והוא ג"כ סוף דבור:
22 בד"ה בר ברך קורא כו' תצטער משל הוא כו' הד"א. ונ"ב פי' בנך שעוה ימכור ואתה לא תצטער:
23 בד"ה והוא קא כו' פלשתים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור וכי מטו:
24 בד"ה כי מטו בי תרי שם מקום הס"ד ואחר כך מתחיל הדבור אמר בין כו':
25 גמ' בעי אביי חסר חד ריבוא או חסר חד אלפא או חסר מאה או חסר חד כו' כצ"ל:
26 שם והכתיב ויצא כו' נמחק והכתיב:
27 שם אמר ר' אבהו הללו כו' נמחק אבהו:
28 שם דיקא נמי דכתיב וישלח כו' והיה רק זועה הבין כו' ארבעה וחמשה בסעיפיה פוריה כו' דכתיב וריוא דרביעאה דמי כו':
29 שם דאייתיתינהו לבניהו וקטלתינהו מאי אמרת להו אמר להו ההוא כו' כצ"ל:
30 רש"י בד"ה ויצא יעקב כו' בבית אל הס"ד:
31 בד"ה שהתפללו כו אברהם ויצחק הס"ד והשאר נמחק ואחר כך מתחיל הדבור הרהר בדעתיה למהדר לחרן והס"ד:
32 בד"ה קפצה ליה ארעא כו' הך מילתא הס"ד ואח"כ יתחיל הדבור כי בא השמש כו' והדה"מ ומנא לן כו' עד חוצה לארץ שייך לקמן קודם ד"ה שגלונות מלכות:
33 בד"ה ומנא לן כו' מכהני נוב הס"ד:
34 בד"ה ראשונה כו' סנחריב הס"ד:
35 בד"ה עברו בשחי כו' עד שעברו הס"ד:
36 בד"ה שחי כמו שחו כצ"ל. ונ"ב פי' גאו מי ים שחו והוא מלשון שיטה כי אדם השט במים שוחה קמח"י:
37 בד"ה אגב אורחך כו' אישתמע לשונאך כו' כצ"ל:
38 בד"ה ושמואל אמר כו' מועט וכמה כו' בסעיפיה פוריה הס"ד והד"א ואחר כך מתחיל הדבור י"ד שנים כו':