חכמת שלמה על סנהדרין ד׳

1 רש"י בד"ה טמא בזכר ז' ימים הס"ד:

2 בד"ה וטיהר כו' ושלשת ימים הס"ד:

3 בד"ה וטימא בנקבה לשבועיים. נ"ב צ"ל שבעים ודו"ק:

4 בד"ה קרנות כו' כתיב בשעירת הנשיא כו' כתב קרנות מלא ובשעיר כו' אחת מהן מעכבת ובית שמאי כו' כצ"ל והד"א:

5 בד"ה בחלב אמו בציר"ה כו' אבל בחלב מותר לבשל בקמ"ץ כצ"ל:

6 תוס' בד"ה כולהו סבירא להו כו' דהיינו ב' חתיכות כו'. נ"ב פירוש שאכל חתיכה אחת מן שתי החתיכות ולא ידע אי של חלב אי של שומן אכל:

7 בא"ד ואמאי לא דריש תרווייהו כרבי שמעון כמו גבי לחם כו' כן צריך להיות:

8 בד"ה אקרא כו' דכתיב בנדתה צ"ל כנדתה:

9 בד"ה מניין לרביעית דם כו' אבל דם נבלה וכו'. נ"ב זהו מדברי התוס' ועל זה מביא ראיה מירושלמי ודו"ק:

10 בא"ד דאמר דם נבלה אינו מכשיר הא לטמאות טמא וכן תנינן דם השרץ כצ"ל. ונ"ב פירוש לענין צרוף אבל לענין טומאה מטמא כבשר נראה לי וכן בירושלמי להדיא מדייק רק אטומאה ע"ש:

11 גמ' מהכא להכא ומהתם להתם ומהכא להתם מהני כו' כצ"ל:

12 איבו וחנה שילא צ"ל ושילא:

13 רש"י בד"ה ושבט ל"ל שבט:

14 בד"ה מחוקק שררה מועטת הס"ד:

15 בד"ה אתא לקמיה צ"ל אתא לארן ישראל לקמיה דרבי חייא:

16 בד"ה ש"מ כו' לא מהני דהא רבה הד"א:

17 תוס' בד"ה ואם היה מומחה כו' ביחיד מומחה לרבים כו'. נ"ב אע"פ שנאמר בסיפא אם היה מומחה לרבים כו' משמע דרישא לא איירי במומחה וכן פירשו התוס' גופייהו לקמן בעמוד זה מ"מ הוה מצי לאוקמי במומחה וסיפא איירי בסמוך דנקיט רשותא הלכך פטור והתוס' פירשו באחד דיני ממונות שאיירי בסמוך אלא דלא רצה לאוקמי בכה"ג לפי שסתמא משמע דאיירי בלא מומחה מדכתיב בסיפא ואם היה מומחה כו' ולכן כתבו התוס' לקמן דאיירי באינו מומחה וקל להבין עיין במהרש"א:

18 בד"ה דהכא שבט כו' ואומר ר"ת צ"ל אומר ר"ת:

19 בסוד"ה רבה בר בר כו' כל בר בר חנה כצ"ל סיכתא. ונ"ב פירוש שוטה:

20 בסוד"ה נקיטנא רשותא כו' היה בימי ר'. נ"ב פירוש ויהיה הכל רשות אחד ודו"ק:

21 גמרא ורבנן סברי ירשיעון דהאיך והאי ורבי יהודה כו' שנאמר יראה קרינן יראה כדרך כו' הראשון הרי"ש בשו"א והשני הרי"ש בקמץ כצ"ל:

22 רש"י בד"ה ונאמרו כו' בחטאת בהמה הס"ד:

23 בד"ה שנתנו במתנה כתיב קרנות כו'. נ"ב ס"א קירות:

24 בד"ה ורבי שמעון ורבנן פירוש בשלישית ור' שמעון הד"א:

25 בד"ה בפ" קדש כו' צ"ל בפ' שמע כו' לטטפת חסר וי"ו אבל בפרשת והיה אם שמוע כו' כצ"ל:

26 בד"ה כתפו כו' צ"ל כתפי כו' אומר טט הס"ד:

27 בד"ה יראה כל זכורך כתיב וקרינא יראה ותרווייהו דרשי יראה כל זכורך שיראו פני השכינה. נ"ב פירוש וקאי יראה אקב"ה שהוא יהא נראה לבני ישראל והיינו ר"ל שיראו פני השכינה:

28 בא"ד יראה משמע שיתראו לפניו. נ"ב וכמו שאומרים בלשון אשכנז ער זאלל זיך ווייזן:

29 בא"ד שהוא בא לראותך הקיש ראייתך לראייתו כדרך שהקדוש ברוך הוא בא לראותך כך בא ליראות. נ"ב פי' הקב"ה לאדם:

30 תוס' בד"ה לטטפת כו' תימה דבספרים מדויקים לא כתיב וי"ו כו' כך נ"ל וכן בתוס' דהקומץ ובית שמאי בלשון זה ולאפוקי מפירש"י ודו"ק:

31 עוד בדבור זה וגורעין וי"ו דבריש התיבה כו' פירוש דהיינו בין שני טיתי"ן ומוסיפין בין פ"א לתי"ו:

32 עוד בדבור זה ושדית ליה אחמשית סוף סוף ה"ל חמישיתו ולא נימא דלשדית בין יו"ד לתי"ו כו':

33 בא"ד בן אנטיגנוס אומר שמראיו חשוכין כצ"ל:

34 עוד בדבור זה לטטפת לטטפת לטוטפות כו'. נ"ב ומ"מ דייק שפיר דלא דריש אם למקרא דאי דריש א"כ כולן לשון רבים בלא וי"ו למ"ד ודו"ק:

35 בד"ה כדרך שבא ליראות צ"ל כדרך שבא לראות כו' כן אתה בא צ"ל כן הוא בא כו' ולפי זה קאי יראה אקדוש ברוך הוא כו'. נ"ב צ"ע היטב ועיין בפרש"י בריש חגיגה והוא ממש כמו שפירשתי עיין במהרש"א:

36 בד"ה דרך בישול כו' בחלב אסרינן צ"ל אסרינן בחלב:

37 רש"י בד"ה איבעית אימא כו' אל יתיר הס"ד:

38 בד"ה קרמיון כו' אגמים הס"ד: