חכמת שלמה על סנהדרין נ׳

1 רש"י בד"ה דסברי רבנן דמתני' הס"ד:

2 בד"ה ומדאפקיה כו' והכתוב החמיר עליה כו'. נ"ב יש מקשים מה ראיה היא זו שארוסה חמורה ממה שנשואה היא בחנק הלא אדרבה לקמן דייק דחנק קיל מסקילה מדארוסה בסקילה ונשואה בחנק ונראה דלא בא רש"י להביא ראיה דארוסה חמורה אלא שאומר וכן הוא האמת שהחמיר הכתוב במיתתה ודו"ק:

3 בד"ה על כרחיך כו' חנק דאף ארוסה כו' כי יהיה נערה כו' כצ"ל:

4 תוס' בד"ה נאמר לאביה כו' לשרפה ומה אביה כו' כצ"ל:

5 רש"י בד"ה אימא אף כו' במשמע ובא הכתוב כו' הד"א:

6 בד"ה כשהוא אומר כו' ואביה יותר מכולן. נ"ב ויש מקשין דלמא אין הכי נמי מ"ה כתב את אביה דלא תימא מחללת כל המשפחה אלא דוקא אביה לחוד הוא דמקלינ בכבודו ולא במשפחתו ויש לומר דאי בא הכתוב לומר דוקא אביה ולא משפחתה הוה ליה למכתב מחללת היא את אביה דהוי משמע מי היא מחללת את אביה ותו לא אלא בודאי קרא לא קפיד לדיוקא מיניה ודו"ק:

7 תוס' בד"ה מה כשהוציא נשואה. נ"ב יש מקשים איך עלה על הדעת להקל בבת כהן מבבת ישראל וצריך לומר דסד"א בת ישראל יותר מחללת אביה מבת כהן שהוא כהן ובקדושתו קיים שעובד עבודה וחילול אינ פוגם אותו כל כך שמעלתו מכרעת ודו"ק עיין במהרש"א:

8 בד"ה ת"ל כו' מ"מ נעשית זונה בכמה ביאות ונ"ב פירוש שר"א סבר זונה היא המופקרת בפרק הבע"י: