חכמת שלמה על סנהדרין פ״ב

1 גמ' ער ועונה מאלהי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם תלמיד חכם הוא כו' אמר מלכא דישראל הוא ולאו אורח כו' שבטי ישראל וגו' כו' כצ"ל:

2 רש"י בד"ה זונה מופקרת ואפילו ישראלית קדש מפקיר כו' כצ"ל והד"א:

3 בד"ה א"א כו' רגיל באשת איש הס"ד:

4 בד"ה שמעון שני לבטן לוי כו' הד"א:

5 תוס' בד"ה ואידך נשייהו כו' ומצא שנתגיירה זקינתה כו' נ"ב בתלמוד שלנו לא נאמר ולפי הירושלמי מוכרח לפרש שהזקנה נשאת לכהן. עיין במהרש"א:

6 עוד בדבור זה רב אושעיא אמר כר"ש הכשירוה כו' כצ"ל. ונ"ב פירוש שרב אושעיא פליג ואמר שלא רבי הכשירה אלא הכשירו החכמים אותה כר"ש דלעיל מיניה סבר כל שנזרעו בתוליה בישראל. עיין במהרש"א:

7 עוד בסוף זה הדבור להיות ?זונה תתתיו כו'. נ"ב פי' בתמיה:

8 גמ' בתחלת העמוד נשען והולך על מקלו כו':

9 שם בין קני לאורבני שוילנאי כו'. נ"ב פירוש על שם שוילנאי הנזכרת שזינתה נקראו שאר זונות בשמה וה"ק בין קני דאורבני שוילנאי מאי בעי כלומר במקום ייחוד לא אתיא אלא משום זנות כך היא לא באה בין ישראל אלא משום זנות ערוך:

10 שם מאי בעיא גפתה כו'. נ"ב בס"א לא גרס וכן פירש הערוך בהדיא קלפי דקני גפתה לאמה ואין נחשב בעיניה אלא כקליפת הקנה הלכך אינה חוששת אלא מזנת אף בפני אמה אבל רש"י גרים כבפנים:

11 שם זמרי בן סלוא כו' ובן סלוא על כו' ושאול על שהשאיל כו' כצ"ל:

12 רש"י בד"ה שכיון בזכרותו כו' ולא אמרו שנאה כו' כצ"ל:

13 בד"ה אבי אמו יתרו כו' דכתיב פוטיאל ולא פוטאל. נ"ב פי' ש"מ תרתי פטם ופטפט:

14 בד"ה או תיש לשון התשת כח שהמתין במספר זרזיר עד שתשש כחו כצ"ל:

15 בד"ה ופינחס לא היה כו' שהתיבה הזאת נמשכה ללשון ערבי שכל פתיחת תיבותיהן אל:

16 ששים ואין לדבר רמז במקרא כצ"ל:

17 בד"ה והמניפה והמגישה נמחק וכצ"ל והמגיש מנחה בקרן כו' והמסדר השולחן לחם הפנים כצ"ל והס"ד: