חידושי הלכות על יומא מ״ז

1 פרק הוציאו לו את הכף

2 גמ' חופן מלא חפניו כו' עד כף ביוה"כ למה הוא כו' פיסקא וק"ל:

3 שם וכמעשה דר"י בן קמחית זו חמה כו' נ"ל דלשון קושיא הוא וכמעשה דר"י בן קמחית דאדרבה זו של כף היה מרובה של ד' קבין כדלקמן שהיה חופן ד' קבין כו' וזו של מחתה לא היה רק של שלשה קבין ואמאי קתני סתמא נוטל את המחתה בימין כו' ומשני דזו חמה דהיינו של מחתה שהיה בה גחלים וצריכה ימין אפי' במועטת וזו הכף היה צוננת וסגי לה בשמאל אפי' במרובה וק"ל:

4 שם ת"ר בקומצו שלא כו' ש"מ חופן וחוזר כו' כצ"ל:

5 בפרש"י בד"ה מחתה כו' לחפון מתוכה הס"ד ובד"ה אפי' בזמן ששניהם שוין כהן שחפניו גדולים כו' ובד"ה וסתם נשים כו' ואוכלות זריד וערסן כו' דמתברי באסיתא לתרי כו' ובד"ה איכא דאמרי כו' אמי הזרד גדל ועלה כו' כצ"ל:

6 תוס' בד"ה השתא לפני כו' ויתפוש אותה כו' לפנים ישלשל ידיו כו' כצ"ל:

7 גמרא והוו להו שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואמר מר כו': בפרש"י בד"ה דמקטיר ליה לשם עצים דמתנה ואומר אי שירים כו' כצ"ל:

8 בד"ה אי גמר מלא מלא מה קומץ בירוצו כו' ובד"ה היינו כו' תרוייהו חד טעמא הוא דבירוצין כו' עכ"ל יש לדקדק לפירושו דבין הבינים גבי קמיצה מטעמא דבירוצין נגעו ביה וא"כ קשה בבירוצין גופיה הוה ליה למיבעי הכא גבי חפניו אי גמר מלא מלא וי"ל דאפשר דלא שייך בירוצין גופייהו גבי חפניו כיון דבב' ידיו הוא חופן אלא הא דמיבעי לן בבין הבינים דנגעו ביה מטעם בירוצין שייך שפיר נמי גבי חפניו אבל התוס' נזהרו מזה שפירשו דגבי קמיצה נמי בבין הבינים לאו מטעמא דבירוצין נגעי ביה אלא מדכתיב וקמץ הכהן ולא בין הבינים דלאו כהן קומץ אלא ממילא כו' דהשתא ניחא דבבירוצין גופיה לא קמיבעיא ליה משום דקושטא הוא דהיינו הך אי גמר מלא מלא או לא ודו"ק:

9 תוס' בד"ה הדר פשטה כו' והוה ס"ד למיפשט האי בכלל כו' ונ"מ אי טיבלא הוי אם נתערב כו' עכ"ל ולכאורה קשה דהמ"ל דנ"מ דאי הוה טיבלא מצי למקטר בין הבינים ברישא לשם עצים אבל אי הוי בין הבינים ספק שמא שירים נינהו והוו ליה שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה וי"ל דהמקשה דפריך א"ה השתא נמי איקרי כאן כל שממנו כו' ולא אסיק אדעתיה דמקטר להו לשם עצים ע"כ דליכא למימר הנ"מ אלא כמ"ש התוס' ודו"ק:

10 בא"ד וטבל במשהו ואי ספיקא הוה בטיל עכ"ל לא ידענא אם האי טבל במשהו משום הקומץ דאית ביה שהוא חלק גבוה לאישים א"כ א"נ דספק הוא הא הוה איסורו משום הקומץ והוי במשהו ולא בטיל בחולין ודו"ק:

11 בד"ה ואמר מר כו' לשון הקטרה אצל הקומץ דעיקר כו' אין מקטירין עליהן ולהכי קאמר כו' עכ"ל כצ"ל:

12 בד"ה חפן בראשי כו' היינו הך כדפריך לעיל וי"ל כו' עכ"ל כצ"ל: