חידושי הלכות על יומא ל״ד

1 בפרש"י בד"ה חוקה כו' למוספין כחביתין עכ"ל ובד"ה ובסידרא לא קמיירי לא דק הס"ד כצ"ל:

2 תוס' בד"ה העולה כו' דמוספין קבוע להם זמן כו' שתעשו את אלה בעשיית כו' כל התדיר דתמיד קודם כו' לאוכוחי על מלבד איל הכפורים דלא הוי כסף ברישא כו' תיפוק ליה דבתמידין כתיב כו' מחבירו קודם כו' עד שנאמר מלבד עכ"ל כצ"ל:

3 בד"ה נסכים למוספין כו' אמאי לא קאמר טעמא יוקדם כו' כדי ליישב אותו אפי' למ"ד בזיכין כו' אלמא דלא משמע ליה ביום לאחר כו' עכ"ל דבריהם צריכין עיון דהא למ"ד נמי בזיכין קודמין למוספין אהני ליה ביום ביום לאחרו מנסכים כדמסיק אלא דלענין בזיכין קודמין למוספין מפקא ליה מהך דרשה משום ג"ש דחוקה חוקה ואפשר לומר דודאי ג"ש דחוקה חוקה מפקא לן מכולה דרשא דביום ביום לאחר ולא קאמר דלהכי אהני ביום ביום לאחר דסמיך אקרא דזבח ונסכים שלא יפסיק בזיכין בין זבח לנסכים מיהו ק"ק דא"נ דלא משמע ליה ביום ביום לאחר מ"מ בבקר משמע ליה שפיר ואכתי תקשי לימא טעמא דהכא בנסכים כתיב בבקר ובמוספין לא כתיב בבקר וצ"ע:

4 בד"ה רבי אומר של כו': בד"ה ה"מ באיסורא כו' אבל הכא צירוף דרבנן ה"ג רש"י כו' וספסל וכסא דהוי חורש כו' והא דנקט בכריתות לישנא כו' דר"י לא מחייב מלאכה שאינה צ"ל אלא כו' אבל בההיא כו' כצ"ל:

5 בא"ד אע"ג דאין כוונתו להבעיר מדפטר בה ר"ש כו' אלא אינו כו' עכ"ל ר"ל דאי הוה כוונתו להבעיר לא הוה פוטר ר"ש דה"ל מלאכה שצריכה לגופה כיון דדעתו להתחמם אלא אינו מתכוין להבעיר דא"צ שיבעירו יותר ומ"מ לא מיקרי דבר שאין מתכוין דדבר שאין מתכוין לא הוי אלא היכא דקשה כו' ועיין בכל זה בתוס' פ' כירה וק"ל: