חידושי הלכות על יומא ל״ט

1 בפרש"י בד"ה והיה נר מערבי כו' בו היה מסיים הטבת הנרות שחרית והוא כו' עכ"ל הלשון מגומגם דלאו בשחרית היה מסיים הטבת נרות אלא בבין הערבים היה מסיים בהטבת הנרות בההוא נר מערבי כמפורש בפ' ב"מ ע"ש ברש"י ותוס':

2 בד"ה נשתלחה כו' משביעו הס"ד ואח"כ מ"ה וכל כהן שמגיעו כו' הצנועין מושכין את ידיהן ובימי שמעון כו' עכ"ל כצ"ל מפי' ישן וק"ל:

3 תוס' בד"ה וקראו אותו כו' וי"ל לפי שהוא חטף מחמצן אחר כו' עכ"ל זה התירוץ אינו בתוס' ישנים והוא דחוק וכי משום שחטף מחמצן אחר קרא אותו חמצן טפי מאחריני ודו"ק:

4 בפרש"י בד"ה כלה כו' בבשמים הס"ד ובד"ה אבל הנחה כו' לגורל שמאל הס"ד ובד"ה אליבא כו' בין בפנים כגון לפני ולפנים כו' כצ"ל:

5 בד"ה עד כאן לא כו' מודה ר' נחמיה דלא מעכבא עכ"ל כל זה הדבור מיותר ואינו בפירוש ישן וק"ל: