חידושי הלכות על יומא כ״ד

1 בפרש"י בד"ה מאי לאו ר' יודא ור' דוסא בהא פליגי דר' יודא דדריש ילבש להביא מצנפת ואבנט דסבר עבודה היא ור' דוסא סבר כו' ובד"ה ד' עבודות כו' מוזהר עליהן זר אין חייב כו' ובד"ה ולוי כו' ומרבויא דלכל דריש כו' כצ"ל מפי' ישן:

2 תוס' בד"ה ולוי רבי כו' דהא עבודת מזבח נמי היא ומה ראית למעט אותה כו' עכ"ל ר"ל למעט אותה משום דלאו תמה היא אימא אדרבה למעט תרומת הדשן משום דסילוק הוא וק"ל:

3 בד"ה אין בכלל וכו' כדקאמר דבר לכל דבר ואפילו את"ל דלכל מרבה הזאות שבפנים ושבמצורע מ"מ קשיא כיון דלכל משמע כללא אימא אדרבה כדפריך לאידך גיסא הוה לן וכו' וכה"ג אמרינן בריש פ"ק דזבחים אימא יעשה כלל זבח פרט כו' כצ"ל ובתוס' שלפנינו נתערבו הדברים ודו"ק:

4 בא"ד או שה פרט וכל כלל בהמה חזר ופרט כו' עכ"ל בכל ספרים שלפנינו בנזיר ליתא הכי אלא דה"ג או שה פרט וכל בהמה כלל לשמור חזר ופרט כו' דהשתא הוי שפיר שום תיבה מפורש אצלו מאותו ענין והוי ממש כההיא דוכל בהמתך ותו לא מידי ודו"ק:

5 בפרש"י בד"ה ולא עבודה וכו' חוזר ומוציאן ובד"ה ועבדתם וכו' עבודה תמה שהוי"ו מוסיף כו' דלא כתיב ביה וי"ו הס"ד ובד"ה אלא מעתה דעבודת מתנה מחייב בהיכל זר הס"ד ואח"כ מ"ה זר שסידר כו' מפי' ישן דהשתא יתיישב קצת הכא לשון אלא מעתה כו' דאדרבא קאי דאי לאו דרבא הוה איכא למימר דבכל עבודות שבהיכל לא יתחייב זר מיתה דלא מפורש בקרא אלא לכל דבר המזבח דהיינו דחוץ ולמבית לפרוכת היינו לפני ולפנים אבל מדבעי רבא סילוק בהיכל על כרחך דפסיקא ליה בעבודת מתנה בהיכל דחייב לכך פריך אלא מעתה זר שסידר השלחן כו' דהיא עבודת מתנה בהיכל ליחייב ומשני דלאו תמה היא משום דאיכא סידור בזיכין אחריה וכן יש לפרש אלא מעתה בכל הקושיות דלקמן לבד מהך אלא מעתה זר שסידר המערכה כו' דהוה נמי בחוץ ליכא לפרש הכי ולכך כתבו התוספות שם לא ידענא למאן פריך כו' ודו"ק:

6 בד"ה בהא פליגי רב כו' מערכת עצים תמה וגומרת כו' תחלת סידור אחר הוא ורב סבר לאו עבודה תמה דשם סידור אחד הוא הס"ד ובד"ה ובין לפנים הזאות שעל הפרוכת בין כו' דיום הכפורים הס"ד ובד"ה בין דבר כו' הקטרה הס"ד ואח"כ מ"ה כדאמרן שהיו כו' כצ"ל:

7 תוס' בד"ה והמקטיר כו' ואף המקטיר אף בעולת כו' ולא מבעיא במיצוי כו' עכ"ל כצ"ל: