חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת ע״ה

1 גמרא שאני הכא בצד חלזון ופוצעו דאינו חייב משום נטילת נשמה משום דמתעסק הוא אצל נטילת נשמה, ואף דמודה ר"ש בפסיק רישי' שאני הכא דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא לי'. פירש"י וכי מודה ר"ש במידי דלא איכפת לי' אי מתרמי, מיהא אכווני לא מיכוין. ותימא מלקמן פ' הבונה דף קג ע"א משני לא צריכה דתולש עולשין אם לאכילה כגרוגרת, ול"א כיון דהקרקע ממילא מתיפה יהי' שיעורו בכ"ש כמו בתולש כדי ליפות משום דאינו מתכוין ואף דהוי פסיק רישי' דקעביד בארעא דחבריה לפירש"י ז"ל שם בארעא דחברי' לא איכפת לי' ליפות, וד' יגלה עיני:

2 גמרא, מדקדק הרי הוא בכלל אורג, פירש"י היינו אורג ממש ולא דמי לזורה ובורר ומרקד, דזה בקשין וזה בצרורות וזה בקמח. וזה אינו מספיק על מה דאמרינן לעיל דף עג ע"ב הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן, והא זה בתבואה וזה בפשתן וזה בצמר גפן, ועיין בתוס' לעיל דף עד ע"א ד"ה אע"ג ולרש"י ז"ל קשה: