1תהיה לאשה וכו'. בכי"ע מסיים: נתנו עניין לו, כלומר, שהרי במקרא שם דברים ספכ"ב מדבר באנוסה: ולו תהיה לאשה וכו', לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו.2ולא מייבמין. ואעפ"י שמדינא האחים הם כזרים, מ"מ אסרו לייבם, כדי שלא יאמרו ראינו מצות ייבום בגרים.3הורתה וכו'. כלומר, הריונה של הגיורת ולידתה.4או חולצין או מיבמין. צ"ל: לא חולצין ולא מיבמין, כמו שמעתיק בתוספות רי"ד בשם התוספתא.5כישראל וכו'. כלומר, כבת ישראל מלידה שילדה מישראל.6שנתערבו ולדותיהן וכו'. כלומר, והגדילו ונשאו נשים, ומתו בלא בנים, עיין בשנו"ס.7מקצתן אחין וכו'. כלומר, בשיש לו בתוך התערובות לאחד מן הודאין אח אחד מן האב, ואח אחד מן האם גרידא, הרי אין הוא יכול לייבם כלל, שמא יפגע באשת אחיו מאמו.8שאין אחין מיבמין. כלומר, אחרי שחלצו שלשת האחים האחרים לאחת מהם מייבם הרביעי, וכן נוהגים בשנייה וכו'. עיין בבה"א.9במחוה. כלומר, במחבא, עיין בשנו"ס ובבה"א.10ולהן שתי נקבות. צ"ל: שני זכרים, ועיין בבה"א.11לשני אחין. צ"ל: לשני אחיו, כלומר של זה שבתו נתערבה בנקיבה אחרת.12אבל לא מאם. חסר בבבלי, והוא באשגרה מלעיל, שו' 17, אבל בנידון שלפנינו הרי בת אחיו מאביו ומאמו מותרת לדודה.13ואין ידוע. כלומר של מי הוא.14בחזקת הראשון וכו'. כלומר, אם ילדה ז' חדשים לאחר מיתת בעלה והוכר עוברה חודש לאחר הנישואין הרי הוא בחזקת הראשון, ואם ילדה תשעה חדשים לאחר מיתת בעלה ונבדקה ולא הוכר עוברה לאחר ארבעה חדשים, הרי הוא בן שבעה לשני.15הן חולצין וכו'. שהרי הוא להם והם לו ודאי אחין מן האם וספק אחין מן האב.16חולץ ומיבם. שאם הוא אחיו מן האב מקיים מצות ייבום או חליצה, ואם אינו אחיו הרי היא זרה לו, ומספק אינה ניתרת לשוק בלי חליצה.17אילו חולצין ואילו וכו'. כלומר, ספק אחיו מן הראשון חולצין ואינם יכולים לייבם, שמא אינם אחיו, והיא זקוקה לייבום לאחיו מן השני, וספק אחיו מן השני מייבמין, שאם הם אחיו עשו כדין, ואם אינם אחיו הרי כבר הותרה לשוק ע"י הראשונים. והוא הדין להפך שספק אחיו מן השני חולצים תחילה, והיא מותרת להתייבם לבני הראשון.18ולדות כשרין וכו'. והאחים חולצין, או מייבמין, ואין חוששין שיש כאן אחים מן האם ולא מן האב, והן בחזקת האב, שלא חששו אלא בספק בן תשעה לראשון בן שבעה לאחרון.19שניהם וכו'. כלומר, אם שני הבעלים שהוא ספק בנם היו ממשמר אחד ומבית אב אחד נוטל כצ"ל הספק חלק אחד, שהרי הוא וודאי שייך לבית אב זה, אבל אם היו הבעלים משני בתי אבות אינו נוטל חלק כלל, משום שכל אחד דוחה אותו לבית אב השני.20שנפרס. צ"ל: שנפרם עיין בשנו"ס, כלומר, שנקרע, עיין סוטה פ"א מ"ה ובמפרשים שם.21ובמוק. עיין בבה"א.22באנפליא של עור. בנעלי לבד המחופות עור.23שנפרס. צ"ל: שנפרם, עיין מ"ש לעיל, שו' 42.24לחזור יחזור. צ"ל: לחזור לא יחזור, עיין בשנו"ס ובבה"א. ופירושו שאף שהחליצה פסולה מ"מ כבר נאסרה עליו ואינו יכול לחזור ולייבם.25אם רצה לחזור בו יחזור. עיין בשנו"ס ובבה"א.26חליצה מוטעית וכו'. כלומר שהבטיחו לו הבטחות שוא בעד מעשה החליצה. ועיין בבה"א.27בראשונה וכו'. כלומר, לפני תקופת השמד, עיין בבה"א.