1מפריש עליה וכו'. כלומר, להיות סומך עליה בהפרשת תרומותיו ממנה על מקום אחר. רש"י.2והיה רושם וכו'. צ"ל: והוא רושם וכו', כלומר, הוא רושם וכו'. עיין בשנו"ס ובבה"א. עד כאן וכו'. פירשו בירושלמי שרבי מצריכו לסמן את מקום התרומה בדיוק, כדי שיוכל לתת את התרומה לכהן מיד, ולא יצטרך לחכות עד שכל הדלעת תהיה תרומה.3ומחשב וכו'. כלומר, קובע מקום בצפונה או בדרומה באומדנא, וכשתתמלא תרומה יתן כולה לכהן.4בעשר וכו'. צ"ל: כעשר וכחמש וכו', כגי' כי"ע.5את הראשונה וכו'. כלומר, קורא שם תרומה לכל אחת ואחת במיוחד, ואין הראשונה של תרומה מפסקת בין הבור ובין השניה של טבל לפני שקרא לה שם, ונקרא תורם מן המוקף.6מעלה כולן וכו'. רבי סובר שמוטב שמתחילה יעלה את כל החביות כשהן טבל והן מין אחד, ויקרא לכולן שם תרומה בבת אחת, ונראה יותר תורם מן המוקף.1בין שלא היתה וכו'. ר"מ סובר שכוונת בעה"ב היתה שהמעשרות יחולו למפרע, לכשימדוד ויפריש אח"כ שמונה סאין על חשבון המעשרות שנתן.2לפי חשבון. כלומר, לפי חשבון הקיים, משום שהחכמים סוברים שכוונת בעה"ב היתה שיחולו המעשרות לכשימדוד ויפריש את הפירות.1חולין מרובין וכו'. שהרי מפריש באומדנא, וקשה לצמצם מחצה על מחצה בדיוק, ולפיכך יזהר שיהא ברור לו שהחולין מרובין. מנ"ב1צא תרום וכו'. צ"ל: צא תרום תורם בבינונית, כגי' ד וכי"ע.2פחת עשרה וכו'. כלומר, אפילו הודיע לו בעה"ב בפירוש את דעתו, מ"מ אם טעה השליח בהפרשה ועלתה בידו אחת מששים או אחת מארבעים תרומתו תרומה, עיין בבה"א.3ואם נתכוון וכו'. כלומר, שבכוונה תרם אחת מארבעים ותשע.1נתכוון וכו'. חוזר לבעה"ב שטעה.2תרומה. שהרי יש בכלל מאתים מנה.1הריני תורם וכו'. כלומר, אם אמר הריני תורם סתם, הדין הוא שיחשב אח"כ, ואם עלה בידו אחד מששים וכו'.2רובו וכו'. כלומר, רוב סאה כסאה, ואם תרם סאה אחת מכרי בן ששים סאה ושש עשיריות של סאה, דינו כאילו תרם סאה מששים ואחת, וצריך להוסיף.3שלימוד. כלומר, כמו שהוא רגיל.4אם אמ' וכו'. כלומר, שאמר בפירוש שיחשב אח"כ, כדי להווכח שלא פיחת משיעור שקבעו חכמים, הרי אם נתברר לו שפיחת נמצא כאילו עדיין לא גמר להפריש, וכל מה שמוסיף היא תרומה וודאית ולא תוספת תרומה.5הכליסין וכו'. אילן או שיח גדול ממשפחת הקטניות, וטעם התרמילים שלו דומה לטעם החרובים. ועיין בבה"א.1ותרומת הקדש. כלומר, גזבר שתורם טבל שהוקדש אחרי גמר מלאכה.2וגמזיות. כלומר, פרי הגדל על הגזע עצמו של השקמה. עיין בבה"א.3ותרמוסין. כלומר, lupinus, והוא מצוי מאד בא"י, וטעמו מר ואוכלים אותו ע"י שליקה, עיין בבה"א.4עציץ. כלומר, שאינו נקוב.1אחד מששים. צ"ל: אחד מחמשים, כגי' ד, רש"י, סמ"ג והירושלמי. ועיין בבה"א, ולפי הגירסא שלפנינו צריך לפרש שהכוונה לסיפא כאן שבדיעבד תרומתו תרומה.2אחד אחוז וכו'. כלומר, משה צווה ליטול אחוז אחד מן החמשים במדבר ל"א, ל' ממלקוח מדין ולתתו ללויים.3ששית האיפה וכו'. כלומר, חצי סאה משנת מנחות רפ"ז משלשים סאין יחזקאל מ"ה, י"ג. רש"י חולין קל"ז ב'.4מערי הלוים. כלומר, כשם שניתנה תרומת הארץ ללויים מחלק יאיר יהושע כ"א, כ"ז אחת מששים דברים ג', ד'; יהושע י"ג, ל'. ועיין בבה"א.5תשלומי תרומה. כלומר, אם זר אכל תרומה בשוגג משלם מן החולין, והחולין נעשין תרומה.6אחד מעשרה וכו'. כלומר, אחד מעשרה שבמעשר שהוא אחד ממאה מכל הטבל.7קדש מקדש וכו'. כלומר, אף שניטלת קדש מקדש כדבריך, מ"מ לא נקרא שם איסור תרומה עליה וכו'. ועיין בבה"א.8שניטלת וכו'. כלומר, אף שניטלת וכו', כדלעיל.1להוסיף. צ"ל: להוציא, כלומר, אין צריך להרים כשם שנוהג בתרומה, משום שתרומה הוא ממון השבט, וממון אינו בטל ברוב ביצה ל"ח ב', מה שאין כן בשאר איסורים.2וכן היה וכו'. כלומר, כשם שאמרו חכמים שבערלה וכלאי הכרם אינו צריך להוציא להרים כן אמר ר' שמעון אף בתרומה שאין הכהנים מקפידים עליה, ואין כאן גזל.3כגון תרומת. צ"ל: כגון תרומת כו', כלומר, כגון תרומת הכליסין וכו' שנמנו לעיל שו' 25. ועיין בבה"א.4ספק נאכלו וכו'. כלומר, ואפילו וודאי ערלה וכו' שנתערבו בהיתר, ואח"כ נאכל חלק מן התערובת אנו תולים שהאיסור נאכל, שהרי מדאורייתא בטל ברוב. ועיין בבה"א.1כל שהן. מפני שהן חשובין ואינן בטלים.2לתוך שלשה. פירשו בבבלי: תרתי והוא, דאיכא רובא.3ספיקן אסור. צ"ל: מותר, כגי' כי"ע והבבלי. ועיין בבה"א.4להורות וכו'. כלומר, ואני נכנס למספק של זקן ממרא, אם ב"ד לא יסכימו על ידי.5חילפות תרדין. צלעות של סלק.6צריכין למנות וכו'. כלומר, אעפ"י שלא אורה למעשה בשאר הדברים שנמנו במשנת ערלה פ"ג מ"ז, מ"מ מן הראוי הוא שב"ד יעמדו על המניין ויבטלו את חשיבות כולם.7בפתוחות. פירשו בירושלמי שלא היו פתוחות לגמרי שאם כן אין כאן תערובת, שהרי התרומה ניכרת אלא שהיו מכוסות וסגורות בסתימת הדיוט שדינן כפתוחות.8כשתמצא או' וכו'. כלומר, כשתמצה את עומק ההלכה אתה אומר כלל וכו'. עיין בבה"א.9בידוע וכו'. כלומר, אם הוא יודע את צבע התרומה שנתערבה, אין כאן תערובת ואין החולין ממראה אחר מסייעים להעלות.10לא תעלה. כצ"ל, כגי' כי"ע, וסובר ר"מ בשיטת ר' יהושע שאפילו אם אינו יודע את צבע התרומה אין השחורות מעלות את הלבנות. עיין בבה"א.11ור' וכו'. צ"ל: או' ר' וכו', כגי' ד וכי"ע.12בידוע. כלומר, שידע ושכח ירושלמי. אבל אם יודע גם עכשיו את צבע התרומה, הרי אין כאן תערובת.13ר' עקיבא וכו'. והכל הוא מדברי ר' יהודה. ור"ע סובר שאם ידע אפילו שכח אח"כ לא תעלה.1שדרסה וכו'. כלומר, שדרסה ודחקה לתוך פי החבית, ואין סופה ניכר, ואנו אוסרים את השולים מפני החשש שמא לא ישער כראוי, וממילא מסייעות התחתונות להעלות. מהריק"ש. ועיין בבה"א.2פרודות. כלומר, ומעורבות עם התחתונות.3לא תעלה. וכנראה שאף השולים אסורין, ולפיכך מסייעים להעלות.4לא תעלה. פירשו בירושלמי שלדעתו עשו את הפומין כדבר שדרכו להימנות, ואפילו באלף אינם בטלים.5היכן דרסה וכו'. פי' בבבלי: ואינו יודע באיזה מקום בעיגול דרסה, אם בצפונו או בדרומו.1שנפלה וכו'. כלומר, בניגוד לדרסה שלעיל, וכאן התרומה היא למעלה, ולא נדחקה לפנים.2במשתייר וכו'. כלומר, אם לא קפה את הכל בבת אחת ושייר קצת מסוף התרומה, ואי אפשר עכשיו לקלפה אלא אם יטול רוב חולין כנגדה, הרי עולה המשתייר באחד ומאה לכ"ע, מפני שרוב חולין נכנסו כבר בגדר הספק ומסייעים להעלות. ואין כאן מבטל במזיד שהרי כשקפה לא כיוון למעט את התרומה כדי שתבטל, אלא להציל את החולין שלא יאסרו. ועיין בבה"א.3למקומה מדמעת וכו'. כלומר, אם חזרה לתוך הכרי שהורמה ממנו מדמעת אותו, משום שנראה כמתמיהים אם נתיר אותו, שהרי מתחילה החזקנו אותו לבלתי מעושר, וממילא יש כאן תרומת מעשר גמורה.4אינה מדמעת וכו'. כלומר, לר"ש דינה כספק תרומה שהרי רוב ע"ה מעשרין הם, ואינה מדמעת.1כשם שהתרומה וכו'. כלומר, כשם שהתרומה הטהורה וכו', עיין בשנו"ס.2שאינו בלול. כלומר, שלא נתערבה ונתבללה, אלא עומדת בפני עצמה והוא אינו יודע את מקומה. והוא הדין בפירות גדולים כגון קישות שנתערבו, מ"מ הפרי נחשב כאילו הוא בפני עצמו ולא נתבלל.3לא תעלה. ר' יוסה סובר שמכיוון שיש כאן תרומה טהורה וטמאה הרי הוא מקפיד על התערובת שלא יתערב בה הטהור והטמא, ולפיכך אינה בטלה אלא דווקא אם נתבללו ממש.4שתעלה. שהרי כאן התרומה והחולין הכל טמא, ואינו מקפיד על תערובתן, ובטלה לדברי הכל.1קישות וכו'. ודינן כאינו בלול, עיין מ"ש לעיל שו' 74. ובקישות של תרומה טמאה עסיקינן, כבהי"ג.2ר' יהודה או' וכו'. כנראה שצ"ל: ר' יוסה או' וכו', ור' יוסה לשיטתו שטמא וטהור שאינם בלולים אינם מעלים זה את זה, ואף כאן הוא מקפיד שלא יטמאו החולין שהוכשרו.3אם נגעו וכו'. כלומר, שהרי אם נגעו פרוסות מטמאות וכו', והוא מקפיד על תערובתן.4בטבול יום וכו'. ואין מגע טבול יום פוסל לא את התרומה ולא את הקדשים, ולפי זה אם נתערב מגע טבול יום תרומה בתרומה וקדשים בקדשים אינו מקפיד על תערובתן, ואפילו בשאינם בלולים מעלים לדברי הכל.1כל שהוא. שהרי יש לו מתירין, וכדמפרש.2וכן מעשר וכו'. וכן מעשר טבל דינו כתרומה, וכמו שמפרש: מעשר טבל שנתערב וכו'.3ואם היה טבל וכו'. כנראה שעיקר מקום הברייתא הוא להלן ספ"ו שו' 74, והובאה לכאן דרך אגב כדי להשמיענו עוד חומרא בטבל, עיין מ"ש בפירושה להלן ספ"ו.4מעשר שני וכו'. כלומר, מע"ש והקדש שיש להם היתר ע"י פדיון, והחדש שניתר מעצמו אחרי העומר.5ולא נתנו וכו'. צ"ל: לא נתנו וכו', כגי' ד וכי"ע.6אלא לביעור וכו'. כלומר, שצריך לאכלה לפני זמן הביעור.7אבל לאכילה וכו'. כלומר, אבל ספיחי שביעית האסורים באכילה אינם אוסרים במשהו.