1דעת. כלומר, לשער ולתרום מאומד כהוגן.2מודיד אדן וכו'. כלומר, מודד אדם וכו'.3תרומות. כלומר, כבר נתרמו.4בין בדקה וכו'. כלומר, לשער כמות הדקות כנגד הגסות, או שישער לתרום בגסים נגד הגסים ודקים נגד הדקים.5שבקוטין. כלומר, שבלים קטועות שלא נידשו כראוי.6שבגורן. כלומר, מה שנשתייר בקרקע הגורן.7את הבור. צ"ל: את הגת, כגי' ד וכפתור ופרח. עיין בבה"א.8את הגת. צ"ל: את הבור כגי' ד וכפו"פ הנ"ל, כלומר, את הבור של שמן. ועיין בבה"א.9ר' יוסה וכו'. צ"ל: ר' יהודה, כגי' כי"ע והר"ש סיריליאו.10תפיסה אחת, כלומר, עיקר ויחידה אחת. ועיין בבה"א שו' 26–27.11גפי ירק. כלומר, כפי כגי' ד, אגדי ירק.12מין אחד וכו'. צ"ל: מין אחר.13העליה. צ"ל: העליון, כגי' ד, כי"ע וראשונים.14שעיקר הגורן וכו'. כלומר, מקום שדשין את החטים באמצע. הרש"ס ע"פ הירושלמי.15על הכל. מפני שעומדין להצטרף אח"כ במגורה אחת.16האלה. כלומר, משעקר את העתר הקלשון מתוך הכרי, מפני שכבר גמר מלהפך בו. ועיין בבה"א.17תרומה ומעשרות. צ"ל: תרומה ותרומת מעשר כגי' הירושלמי, כלומר בעה"ב קובע מקום למעשר ומוציא תרומת מעשר ממנו, ואינו צריך להוציא אף את המעשר, ולא איכפת לנו אם יתן מעשר טמא ללוי, אם כבר הופרש תרומת מעשר מן המעשר.18משיטענו. כלומר, משיטעינו את הקורה על הזיתים.19לתוך הממל. בירושלמי: תחת הממל, והיא האבן המאונכת שמפרכין בה את הזיתים. עיין בבה"א.20ומהלך בהן וכו'. כלומר, ונוהג בזיתים כשם שנוהג בענבים.21ואין נותקין וכו'. כלומר, ועדיין לא באו הזיתים לכלל משקין, ואין תורמין עליהם משמנם.22אין תורמין וכו'. פירשו בירושלמי, שגזרו חכמים משום גדר מי חטאת שלא יבטלו, שאם אתה אומר שתורמין מן השמן על הזיתים שעתיד לעשות מהם שמן, יעשה קצת מהם בטהרה או שיקנה שמן טבל ודאי מן החבר, והחבר יפריש מן השמן על הזיתים בטהרה ויעשה את שאר הזיתים בטומאה.23מדמעת וכו'. שהרי מדאורייתא היא תרומה גמורה.24תרומות ומעשרות. הנכון בכי"ע: וצריך להוציא מהם כלומר, מן השמן ומן היין של תרומה שניה מעשר. ואף לפנינו צ"ל: עליהן מעשרות. וכן הדין נותן, שהרי מדאורייתא אינה תרומה, ויש כאן טבל טבול למעשרות.25מודים וכו'. בבא זו מפרשת את משנתנו פ"א מ"ד: אין תורמין זיתים על השמן וכו', ואם תרמו ב"ש אומרים תרומת עצמן בהן, ובה"א אין תרומתן תרומה.26העתידין ליכתש וכו'. והרי אף כאן יש גדר של בטול מי חטאת עיין לעיל שו' 50 ד"ה אין תורמין, ולפיכך דינו כלעיל.27וצריך לקרות להם שם. בבא זו אין כאן מקומה, ונשתרבבה מלהלן שו' 58, ועיין מש"ש.28תרומה ואין צריך וכו'. כאן צריך לגרוס את הנ"ל: תרומה וצריך לקרות להם שם ואין צריך וכו'.29התורם זתים וכו'. בד ובכי"ע: התורם זיתים שמן על וכו', וצ"ל: זיתי שמן וכו', כלומר זיתים ששמנם אגור בתוכם. וכיוון ששניהם נגמרה מלאכתם הרי תורמין מזה על זה כמשנתנו פ"א מ"ט, ועיין בבה"א.30חוץ מגלעניהן. שהרי הגרעין אינו אוכל. אבל רבי הסובר שתורמין לפי השמן שראויין לעשות מחשב אף את השמן הבלוע בגרעינים.31בקולפסין. כלומר, זית קשה κολυμβάς שהיו אוכלים אותו כדי לעורר את תאות המזון. ומכיוון שעיקרו עומד לאכילה גרידא ולא לשמן אין תורמין אלא על האוכל שבו. ר"ע לעף.32לשוק ועתיד וכו'. כלומר ענבים לאכילה לשוק, ולא לגת, והיינו דבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו.33פרד. פרד הוא שם קיבוץ כללי לפרידות גרעינים של רמון.34ר' אליעזר או' וכו'. בבא זו מפרשת את משנתנו פ"א מ"ט: מי שתרם וכו' וענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום. ועליה אמר ר' אליעזר שחולקים בה ב"ש וב"ה אם דרך אח"כ את המשואר. או"ש.35לא תרם וכו'. כלומר, כשדרך אח"כ את הענבים, נתברר למפרע שלא תרם מן היקב.36אף זה וכו'. כלומר, שהרי בשעה שתרם עדיין לא חשב לדרוך את הענבים, וממילא כבר קדשה התרומה, וכבר נתקיים בה קודש לה', ואם אתה אומר שצריך לתרום שנייה, נמצאת מבטל קודש לה'. או"ש הנ"ל.37לא מן הכרי וכו'. מפני שהתבואה שבערימה כבר נתייבשה, ונמצא תורם מן הרע על היפה.38לעשותן מלילות. כלומר, כדי להפריש את הדגן ע"י חיכוך קל באצבעות, הרי המלילא אינה אלא הכשר מלאכה כטחינה בחטים, והשבלים הן כחטים לפני טחינה, וכבר נגמרה מלאכתן.39שנתמנו לו וכו'. כלומר, שבלים שהכניסן בעה"ב למלילות וכבר תרם עליהן כדין, וכמפורש ברישא, אלא שאין דעת הלוי כדעת בעה"ב, והלוי עתיד לעשותן גורן וכו'. ועיין בבה"א.40שכשם שתרומת וכו'. כלומר, הדין הוא כשם שתרומת ראשית כלומר, תרומה גדולה היא מן הגורן וכו' אף תרומת מעשר כן.41אף בלח. כלומר, ביבש הרי יכול להקיף ממש ע"י שיחבר את הטהור ואת הטמא בפחות מכביצה בנתים, אבל בלח הרי אינו יכול לעשות כן, שאם יוציא את הזיתים מן החבית ויסמיכם ימשך השמן הטמא תחת הטהורים ויטמאם, ולפיכך א"ר אליעזר שאף בלח יש תקנה. ועיין בבה"א.42אלא יין וכו'. כלומר, אבל זיתים לחים הם יבש ביבש, ואין נגיעת פי המשפך מספיקה להיקף יבש טהור וטמא. ועיין בבה"א.43מן הרעה וכו'. כלומר, והרי בזה כ"ע מודים, כמפורש במשנתנו פ"ב מ"ו.44ומן הטמא על הטהור וכו'. צ"ל: ומן הטהור על הטמא, אבל לא מן הטמא על הטהור. וכ"ה בירושלמי ובבבלי.45ממנו וכו'. כלומר, ואפילו הוא טמא מפריש ממנו.
