פירוש קצר על תרומות י׳

מפרשים:
1 גלעני וכו'. כלומר, גרעיני וכו'.
1 מלפ'. כלומר, מלפפון, וכ"ה בכי"ע.
2 מעי וכו'. כלומר, גרעיני וכו'.
3 שהקיאות. כלומר, בני אדם שבוחלים במאכל רגיל, ורודפים אחרי דברים חמוצים ובוסר שמקהים את השנים.
4 הבכרות וכו'. הנכון הוא בכי"ע: בבכורות וסייפות אסור' =אסורין. והברייתא מבארת את משנתנו פי"א מ"ד ששנתה: עוקצי תאנים וכו' אסורים לזרים. ועליה אמר ר' יעקב שאינם אסורים אלא בתאנים בכורות שעוקצן עדיין לא נתקשה, וכן בתאנים שבאות בסוף העונה אין עוקצן מספיק להתקשות. ועיין בבה"א.
5 ומעשר טבל. ליתא בכי"ע, ובא לכאן באשגרה ממקומות אחרים.
1 הניצולות וכו'. כנראה שניצולת הוא זרע דגן שהוא ריק באמצע, ואינו עושה קמח, ורקבונית הוא זרע רקוב. עיין בבה"א.
1 אחריה. כלומר, בשיורי התלתן.
2 מעגנת וכו'. כלומר, דוחקת ומסבכת שערה בשערה, ושפה אח"כ את התלתן שנדבק בה, שהרי התלתן כבר בטל על גבי גוף הכהנת, ונתחלל.
1 טחינין. כלומר, אין טוחנין את הקטניות, כדי לתת בהן דבש ותבלין, מפני שאסור לשנות את התרומה מברייתה.
1 בשמינית. כלומר, של לוג, והוא קורטוב. ומדברים כאן ביין ושמן, עיין בבה"א.
2 בטהורה וכו'. צ"ל: בטמאה אבל בטהורה וכו', כגי' כת"י פ"מ. ועיין בבה"א.
1 מאכילה וכו'. צ"ל: מאכילו, כלומר, מאכיל את הבכור כרשנין של תרומה מקניינו כגון שירש מאבי אמו כהן, וכדומה.
2 שיזכה וכו'. כלומר שזכה לה כרשינין מתרומה שלא באה ליד כהן. עיין בבה"א.
3 ואינו חושש. שמא יבואו יונים מן ההפקר ויאכלו את התרומה. עיין בבה"א.
1 כליו. כלומר, לשון יחיד, כלי שלו.
2 שמן שריפה. "שמן של תרומה שניטמא, ולשריפה עומד" שבת כ"ג ב'.
3 לדות. כלומר, לחדות, והוא בור שהיו מחזיקים בו חביות של יין ושמן, או חטים ושעורים.
4 מותר. כלומר, לעשות צרכי עצמו, כדי שיתפנה מהרה לצרכי השותפות.
5 טובל לו וכו'. כלומר, בשביל הפנס של ישראל.
6 חולין כל שהן וכו'. כדי שלא תראה כאילו מדליקה את הקדשים כדי לשורפם בשבת. עיין בבה"א.
1 ומעגלו וכו'. מפני שהשמן כבר נתחלל על גבי הכהן.
2 של שייש וכו'. כלומר, אע"פ ששייש אינו בולע, מ"מ אי אפשר שלא ישאר על גבי השיש קצת תרומה, ונמצא שמאבדה בידים. ואין תרומה מתחללת אלא ע"ג הגוף.
1 משפשפו. כלומר, מנגבו. עיין בבה"א.
2 לא יסוך וכו'. כלומר, לא יצוק את השמן לתוך המנעל או לתוך הסנדל, כדי שתיסוך רגלו.
3 סך כהן וכו'. כלומר, מכיוון שסך את גופו תחילה, הרי כבר נתחלל השמן ע"ג גופו, וכבר מותר אח"כ להבליעו לתוך הקטבוליא עור שמציעים אותו תחת הגוף.
1 אסור. כלומר, אעפ"י שנתן עליהם מים ומצא כמדה שנתן.
1 חרסן וכו'. כלומר, עביט חרס של מי רגלים.
2 לתוכו מים וכו'. כלומר, אלא מי רגלים של טהור.
1 אין מערבין וכו'. מפני שמבטל את היפה על גבי הרע.
2 באיפילים. כלומר, בפולין.
3 התחילו לערב וכו'. כלומר, נהגו לעשות כן אף בחולין מחמת עניותן, ומכיוון שכן הנוהג הרגיל אף בחולין, התירו לעשות כן בתרומה.
4 אבל לא וכו'. ואסור לערב אפילו את הרע ביפה, מפני שנראה כאילו משנהו מברייתו.
1 לבית הדמע. כלומר, שהיו נוהגים להשליך בחפזה דברי ערך למקום התרומה מחמת פחד האנסים, שהיתה עליהם אימת קדשים. עיין בבה"א.
1 מן הגרן וכו'. מפני שאין בעה"ב חייב לטפל בתרומה אלא אם הביאה כבר לביתו, אבל בגורן הכהנים הם שמחזרים עליה. עיין בבה"א.
2 מפני חלול השם. כלומר, חילול התרומה שנקרא שם שמים עליה תרומה לה'. עיין בבה"א.