בן יהוידע על ביצה כ״ג

1 תְּלֵיסַר אַלְפֵי עֶגְלֵי הֲוָה מְעַשֵּׂר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מֵעֶדְרֵיהּ כָּל שַׁתָּא וְשַׁתָּא. נראה לי בס"ד סך זה בא לו בכיוון לומר שהיה מושגח ונשפע מן י"ג מכילן דרחמי או מן מזל העליון שהוא מזל י"ג והמספר היה באלפים כנגד האצילות כנודע. גם מספר י"ג כמנין אהבה לרמוז שהעושר העצום הזה לא ניתן לו בעולם הזה משכר עולם הבא אלא ניתן לו לו בתורת צדקה מצד אהבה כדכתיב ירמיה לא, ב 'וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד', שאני נותן לך טיבה בדרך חסד אבל שכרך שמור לעולם הבא וכן הוא אומר תהלים כד, ה 'יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת הֳ' וּצְדָקָה מֵאֱלֹקֵי יִשְׁעוֹ'.

2 מִשְׁנָה הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין - טְמֵאָה, מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵלִים, מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת, וּמִשּׁוּם כְּלִי כְּבָרָה. הקשה הרב שושנים לדוד ז"ל למה נקט תחתונה ועליונה ברישא ואחר כך אמצעית ולא נקיט להו על הסדר? יעוין שם. ונראה לי בס"ד נקיט תחתונה ועליונה בזה את זה משום דכל חדא צריכה לחברתה דאין מלאכתם נעשית אלא על ידי שניהם ביחד אבל האמצעית שהוא מכבר לרש"י וכברה של סלתות להתוספות ז"ל מלאכתה בפני עצמו והיא אין צריכה להם בעת מלאכתה והם אין צריכים לה בעת מלאכתם דאפשר לטחון בעליונה ותחתונה בלבד בלי אמצעית ואחר שיטחן יביא מכבר או כברה ויכבור בהם ולהכי נקיט האמצעית בפני עצמו באחרונה.