ידי משה על ויקרא רבה כ״א

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« ידי משה על ויקרא רבה כ׳:ט׳ ידי משה על ויקרא רבה כ״ב:א׳ »

5 ויקרא רבה פתח ↗

בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי כד, ו: כִּי בְתַחְבֻּלּוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, רַבִּי נָתָן וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת עֲשֵׂה כְּנֶגְדָן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת, משלי ו, יז: עֵינַיִם רָמוֹת, דברים ו, ח: וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. משלי ו, יז: לְשׁוֹן שָׁקֶר דברים יא, יט: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. משלי ו, יז: וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי דברים ו, ח: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. משלי ו, יח: לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן דברים ו, ו: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. משלי ו, יח: רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה, הֱוֵי רָץ אַחַר מִילָה שֶׁהִיא בֵּין בִּרְכַּיִם. משלי ו, יט: יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד חמס שקר ישעיה מג, יב: וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'. משלי ו, יט: וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים תהלים לד, טו: בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָא בְּקַבַּרְנִיטִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ קַבַּרְנִיט הָאֵיךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, רַבִּי בְּנָאָה פָּתַר קְרָיָא בְּמִשְׁנָיוֹת, דְּאָמַר רַבִּי בְּנָאָה לְעוֹלָם יַשְׁקִיעַ אָדָם עַצְמוֹ בְּמִשְׁנָיוֹת, שֶׁאִם יְרֻתַּק, יִפְתְּחוּ לוֹ, אִם לְתַלְמוּד לְתַלְמוּד, אִם לְהַגָּדָה לְהַגָּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַמּוּד בַּרְזֶל מִשְׁנָה.

11 ויקרא רבה פתח ↗

בְּפַר בֶּן בָּקָר ויקרא טז, ג, זֶה אַבְרָהָם, עַל שׁוּם בראשית יח, ז: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. ויקרא טז, ג: וְאַיִל לְעוֹלָה, זֶה יִצְחָק, עַל שׁוּם בראשית כב, יג: וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ. עֵז, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בראשית כז, ט: וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים. בראשית כז, ט: טוֹבִים, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר טוֹבִים לְךָ טוֹבִים לְבָנֶיךָ. טוֹבִים לְךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם תְּקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, טוֹבִים לְבָנֶיךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְכַּפֵּר לָהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא טז, ל: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, אֵין לִי אֶלָּא אָבוֹת, אִמָּהוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר שמות ל, לד: בַּד בְּבַד יִהְיֶה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא אָמְרוּ כְּשֵׁרוּת שֶׁל מַעְלָן כָּךְ שֵׁרוּת שֶׁל מַטָּן, מַה שֵּׁרוּת שֶׁל מַעְלָן יחזקאל ט, ב: וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, כָּךְ שֶׁל מַטָּן, ויקרא טז, ד: כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ.

12 ויקרא רבה פתח ↗

וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד ויקרא טז, כג, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא מְלַמֵּד שֶׁטְעוּנִין גְּנִיזָה וְאֵין כְּשֵׁרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר, רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר כְּשֵׁרִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. ויקרא טז, יז: וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְֹּאהֶל מוֹעֵד, בַּשָּׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם בְּשָׁנָה זוֹ הוּא מֵת, אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ, אָמַר לָהֶם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הָיָה זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים וּמְעֻטָּף לְבָנִים נִכְנַס עִמִּי וְיָצָא עִמִּי, שָׁנָה זוֹ נִכְנַס עִמִּי וְלֹא יָצָא עִמִּי. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וּמִי יֹאמַר שֶׁאָדָם הָיָה וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ הָיָה נִכְנַס עִמּוֹ וְיוֹצֵא עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ וְכֹהֵן גָּדוֹל לֹא אָדָם הָיָה, אֶלָּא כְּהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרוּי עָלָיו הָיוּ פָּנָיו בּוֹעֲרוֹת כְּלַפִּידִים עָלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מלאכי ב, ז: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וגו'.

1 פתר קריא במשניות. ויתפרש הכתוב אם יש לך חבילות של משניות תוכל לעשות לך מלחמה בפלפול:

1 אמהות מנין ת"ל בד בבד יהיה פי' כי ארבע פעמים בד כתיב בקרא ובא לרמז גם את האמהות:

1 וכה"ג לא אדם היה כו'. מביא לראיה כי הקב"ה בכבודו היה נכנס ואע"ג דשמעון הצדיק אמר זקן אחד יכול להיות על כבוד הקב"ה וכאשר מצינו דכהן גדול הלא אדם היה ובכל זאת בשעה שהיה רוה"ק שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים ואע"פ שהיה אדם נקרא מלאך ה' צבאות כן נוכל לקרוא לכבוד ה' בשם זקן:

« ידי משה על ויקרא רבה כ׳:ט׳ ידי משה על ויקרא רבה כ״ב:א׳ »