ידי משה על ויקרא רבה י״ב

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« ידי משה על ויקרא רבה י״א:ט׳ ידי משה על ויקרא רבה י״ג:ג׳ »

1 ויקרא רבה פתח ↗

יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ ויקרא י, ט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי כג, לא: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה, משלי כג, לא: כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, לָשׁוֹן נָקִי הוּא, כְּדִכְתִיב משלי א, יד: כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ משלי כג, לא: יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ, אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וַדַּאי מַסְמִיק לֵיהּ. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, הוּא נוֹתֵן עֵינוֹ בַּכּוֹס וְחֶנְוָנִי נוֹתֵן עֵינָיו בַּכִּיס. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף דְּהוּא עָבֵיד בֵּיתֵיהּ מֵישְׁרָא, מַה הָדֵין קְדֵרָה דִּנְחשֶׁת עָבֵיד קְדֵרָה דְחַסְפָּא עָבְדָא, מְזַבֵּין לָהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. רַבִּי יִצְחָק בַּר רַדִּיפָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר סוֹף שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶן יַיִן, אָמַר רַבִּי אַחָא מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶן יַיִן, אָמְרִין בְּנָיֵיהּ לֵית הָדֵין אֲבוּנָן שָׁבֵיק לָן כְּלוּם, אַשְׁקוּנֵיהּ וְשַׁכְּרוּנֵיהּ וְאַפְקוּנֵיהּ וְיַתְבוּנֵיהּ בְּחַד בֵּית עָלַם, עָבְרִין שָׁפְיָין בִּתְרַע בֵּית עָלַם, שָׁמְעוּן אַנְגַרְיָיא בִּמְדִינְתָּא, פָּרְקִין טְעוּנֵיהוֹן בְּגוֹ בֵּית עָלַם וְאָזְלוּן לְמֶחֱמֵי קָלָא בִּמְדִינְתָּהּ, אִתְעַר מִשְׁנָתֵיהּ חָמָא זִיקָא יָהַבְיָא לְעֵיל מִן רֵישֵׁיהּ שְׁרָא יָתֵיהּ וִיהֲב יָתֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. לְבָתַר שְׁלשָׁה יוֹמִין אָמְרִין בְּנַיָיא לֵית אֲנַן אָזְלִינַן וְחָזִינַן מַה הַהוּא אֲבוּנָן עָבֵיד, אָזְלִין וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ וְהָא זִיקָא יָהֵיב בְּפוּמֵיהּ, אָמְרִין אוֹף הָכָא לָא שָׁבַק לָךְ בָּרְיָיךְ, הוֹאִיל וִיהַב לָךְ לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נַּעֲבֵד לָךְ. עָבְדוּן בֵּינֵיהוֹן תַּקָנָה, כָּל חַד וְחַד הֲוָה מַשְׁקֶה לֵיהּ חַד יוֹמָא. משלי כג, לד: וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כַּהֲדָא אִילְפָא דְּמִטַּרְפָּא בְּפִילָגוּת דְּיַמָא נָחֲתָא וְסָלְקָא נָחֲתָא וְסָלְקָא, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כְּהָדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ חֲבַל, אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי, כְּהָדֵין קַוּוֶרְנוּטִין דְּיָתֵיב בְּרֹאשׁ תֻּרָנָא אָזֵיל וְאָתֵי אזיל ואתי. משלי כג, לה: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, מְחוֹ לֵיהּ וְלָא מַרְגִּישׁ, משלי כג, לה: הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, טְלַמִין לֵיהּ וְלָא יָדַע. שָׁתֵי שִׁיכְרָא חַמְשָׁא קִיסְטוֹן אָמְרוּ לֵיהּ עַשְׂרָא קִיסְטוֹן אִישְׁתֵּית, וְאִם תֹּאמַר מִתְעַר הוּא מִשִּׁנְתֵיהּ מִנְּשֵׁי לֵיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר משלי כג, לה: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד. משלי כג, כט: לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ, רַב הוּנָא אָמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל בְּדִבְרֵי תוֹרָה. לְמִי מִדְיָנִים לְמִי דִּינִין, לְמִי שִׂיחַ לְמִי פִּיטָטִין, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי פְּדָעִין דְּמַגָּן, משלי כג, ל: לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה אָלֵיף לְמִשְׁתֵּי תְּרֵי עֲשַׂר קִסְטִין דַּחֲמַר בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, יוֹמָא חַד אִישְׁתֵּי חַד עֲשַׂר קִסְטִין, דָּמִיךְ וְלָא אָתָא שִׁנְתָא, קָם בַּחֲשׁוֹכָא אֲזַל לְגַבֵּי קְפֵילָא אֲמַר לֵיהּ זַבֵּין לִי חַד קִיסְטָא, אֲמַר לֵיהּ לָא פְּתַחְנָא לָךְ דְּהוּא חֲשׁוֹכָא וְצָרֵי לִי מִן נְטוֹרַיָא, תָּלָה עֵינֵיהּ וְחָזָא נוּקְבָא בְּתַרְעָא, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי מִינֵיהּ בְּהָדֵין נוּקְבָא, אַתְּ מְפַנֵּי מִלְּגַאו וַאֲנָא שָׁתֵי מִלְּבַר, עָבַד לֵיהּ כֵּן, אִישְׁתֵּי וְדָמִיךְ קֳדָם תַּרְעָא, עָבְרִין עֲלֵיהּ נְטוֹרַיָא סְבוּרָנֵיהּ דַּהֲוָה גַּנָּב, מַחְיוּנֵיהּ וּפְדָעוּנֵיהּ, וְקָרוֹ עֲלֵיהּ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי פְּדָעִין דְּמַגָּן. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, לְמִי שֻׁמְשְׁמִין דְּעַיְינִין, כָּל אֵלֶּה לְמִי לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵי קְפֵילָא קַדְמָאי וְנָפֵיק בַּתְרָאי, לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ, מִן דְּמִשְׁמַע הֵן אִית לֵיהּ חַמְרָא טָבָא דָּרֵיךְ בַּתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בּוֹ בַּסּוֹף משלי כג, לב: אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וגו', מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אָדָם לְחַוָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹתוֹ הָעֵץ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן עֲנָבִים הָיוּ דברים לב, לב: עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ וגו', הַלָּלוּ הֵבִיאוּ מְרִירוּת לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין נֹחַ לְבָנָיו לְעַבְדוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ט, כא: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר בראשית ט, כה: אָרוּר כְּנָעַן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין לוֹט לִבְנוֹתָיו לְמַמְזְרוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית יט, לג: וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ בראשית יט, לו: וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. דָּבָר אַחֵר, כְּצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמִיתָה, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא מֵתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת נֶאֱמָן, מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח חֲנֻיּוֹת, וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתִיקָה, וּמִנָּה בֶּן בַּיִת אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה הָרַג אֶת הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת הַשֵּׁנִי וְאָמַר לֹא תִכָּנֵס בְּפֶתַח חֲנֻיּוֹת, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָרַג הָרִאשׁוֹן, כָּךְ ויקרא ט, יב: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה מֵתוּ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ ויקרא י, ט: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ, אָנוּ יוֹדְעִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁלֹּא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, לְכָךְ חִבְּבוֹ הַכָּתוּב לְאַהֲרֹן וְיִחֵד אֵלָיו הַדִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ.

5 ויקרא רבה פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוּדָן, כָּל אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא שָׁתָה בָּהֶן יַיִן, כֵּיוָן שֶׁבְּנָאוֹ וְנָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שָׁתָה יַיִן, וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵי בָּלוּזְמָאוֹת, אַחַת שִׂמְחָה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַת שִׂמְחָה לְבַת פַּרְעֹה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁל מִי אֲקַבֵּל שֶׁל אֵלּוּ אוֹ שֶׁל אֵלּוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהַחְרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה לב, לא: כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת וגו', אָמַר רַבִּי הִלֵּל בַּר הִילֶנִי, כָּזֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר בַּמָּקוֹם הַמְטֻנָּף וְעוֹקֵם חָטְמוֹ. אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא שְׁמוֹנִים מִינֵי רִקּוּדִין רָקְדָה בַּת פַּרְעֹה בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, וְהָיָה שְׁלֹמֹה יָשֵׁן עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נְתוּנוֹת תַּחַת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִתְנַן עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, נִכְנְסָה אִמּוֹ וְהוֹכִיחַתּוּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יָרָבְעָם בֶּן נְבָט נִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, וְיָכוֹל הָיָה, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, עָמַד וְכִנֵּס אֶלֶף מִתּוֹךְ שִׁבְטוֹ וְנִכְנַס וְהוֹכִיחוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב הושע יג, א: כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת, כְּדַבֵּר יָרָבְעָם רִתּוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה אַתָּה מוֹכִיחוֹ, נָשִׂיא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַטְעִימְךָ מִשְּׂרָרוּתוֹ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמַּלְכוּת, מִיָּד הושע יג, א: וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת. וְרַבָּנָן אָמְרִין וַדַּאי אִמּוֹ מוֹכִיחַתּוּ, נָטְלָה קוּרְדִיקוּן שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה מְסָרַסְתּוֹ לְכָאן וּלְכָאן וְאָמְרָה לוֹ משלי לא, ב: מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מַה בְּנִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר תהלים ב, יב: נַשְׁקוּ בַר, שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים. משלי לא, ב: וּמֶה בַּר נְדָרָי, אָמְרָה לֵיהּ בְּרִי הַרְבֵּה נָשִׁים נָשָׂא אָבִיךָ וְכֵיוָן שֶׁבָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ דברי הימים א כב, ט: הִנֵּה בֵן נוֹלַד לָךְ כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, הָיְתָה כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת אִם מַעֲמֶדֶת אֲנִי שְׁלֹמֹה אֲנִי מַקְרִיבָה כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו עָמַדְתִּי וְקָרְבְּנוֹתַי בְּיָדִי וְאַתָּה יָשֵׁן, משלי לא, ג: אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, אָמְרָה לוֹ, בְּנִי, דּוֹר הַמַּבוּל עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּזִמָּה נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם, משלי לא, ד: אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין נוֹתְנִין מַלְכוּת לְמִי שֶׁמַּפְלִיג עַל דְּבָרִים שֶׁל אֵל, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁל אֵל, הוּא נָתוּן מֶלֶךְ. משלי לא, ד: אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, אַל יִשְׁתּוּ מְלָכִים יַיִן שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיֹאמְרוּ כְּאוֹתוֹ שֶׁאָמַר שמות ה, ב: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, משלי לא, ד: וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, אוֹ כְּתִיב, אוֹי מִן קֳדָם חַמְרָא. משלי לא, ה: פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, כָּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה סוֹף שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵבָרִים שֶׁבּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, מחק"ק כְּתִיב, וְאִינוּן מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיִת גָּדוֹל הָיָה לִי וְלֹא הֶחֱרַבְתִּיו אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁנֵי רוֹזְנִים הָיוּ לִי וְלֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַיָּיִן, דְּתָנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא מֵתוּ שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן וכו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַיַּיִן תַּקָלָה לָעוֹלָם, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי עוֹשֵׂהוּ שִׂמְחָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יואל ד, יח: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס.

1 לשון נקי. פי' בקרא הי' צ"ל כוס אחד וזה לשון ערוה וכמש"א חז"ל לא ישתה בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר ומשום לשון נקיות כתיב בקרא כיס אחד על כיס של מעות:

2 וודאי מסמיק ליה. פי' זהו בוודאי כי יתאדם הוא לשון אדום וסמיק אבל סיפא דקרא צריך אתה לדרוש:

3 חמשה קסטון. פי' הוא שתה רק חמש כוסות והחנוני אומר עשרה. וקאי אלמעלה שאמר הוא נותן עינו בכוסו והחנוני בכיסו:

1 וודאי אמו הוכחתו. פי' זה דבר פשוט בקרא כי היא אמרה מה ברי וגו':

2 קורדייקין על פניו. והיתה מטרפת לכאן ולכאן כצ"ל ופי' שהיתה מטרפת המנעל לפניו לכאן ולכאן כמו שטורפת בפניו:

3 כאותו שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו. מדריש מסיפא דקרא וישנה דין כל בני עוני זה פרעה ששנה דין ישראל שהיו בני עוני ואמו הוכיחתו בלקחו את בת פרעה שמא יעשה כמעשה חותנו:

« ידי משה על ויקרא רבה י״א:ט׳ ידי משה על ויקרא רבה י״ג:ג׳ »