ידי משה על ויקרא רבה ט״ו

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« ידי משה על ויקרא רבה י״ד:ב׳ ידי משה על ויקרא רבה ט״ז:א׳ »

1 ויקרא רבה פתח ↗

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת ויקרא יג, ב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב כח, כה: לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, אָמַר רַב הוּנָא בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת יָצְתָה רוּחַ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל וּכְבָר הָיָה לָהּ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: אֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ. בִּימֵי אִיּוֹב שֶׁנֶּאֱמַר איוב א, יט: וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר. בִּימֵי יוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר יונה א, ד: וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם. בִּימֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א יט, יא: וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לפני ה' וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָא בְּרַבִּי שָׁלוֹם הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב הִיא אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה הִיא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַבַּיִת הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אִיּוֹב, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ סְפִינָה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל יוֹנָה, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ מַעֲשֶׂה הָיְתָה אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵין לְךָ גְּדוֹלָה בָּהֶם אֶלָּא אוֹתָהּ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא וְאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבָּנָן, אֵין מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, וְאֵלּוּ הֵן הָאֲמוּרוֹת בַּסֵּפֶר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית ה, א: זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵאת מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ בֶּהָרִים וּמְרַשְׁלוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תַּזִיק לִבְרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נז, טז: כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, בִּשְׁבִיל נְשָׁמוֹת שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי, איוב כח, כה: וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה, רַבִּי יוּדָן בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֲפִלּוּ מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין מִלְּמַעְלָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בְּמִדָּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לו, כט: כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם, וּכְתִיב ויקרא כז, יח: וְנִגְרַע מֵעֶרְכְּךָ.

4 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי יט, כט: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, מוּכָנִים הָיוּ לַלֵּצִים דִּינִים. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר פְּעָמִים שֶׁסּוֹרֵחַ עָלָיו וּמַכֵּהוּ, פְּעָמִים שֶׁשּׂוֹחֵק עָלָיו וּמַכֵּהוּ, בְּרַם הָכָא נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמּוֹת, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כֵּיוָן דְּחָמֵית מַגְלָבַיָא תָּלָן, דַּחֲלַת, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּתְיָרָאִי אֵלּוּ לָעֲבָדִים וְלַשְּׁפָחוֹת, אֲבָל אַתְּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת נְגָעִים נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶם משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ אֵלּוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֲבָל אַתֶּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לב, י: רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. רַבִּי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בִּמְגִלַּת קִנּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, שִׁיְּרוּ בָהּ אָלֶף בֵּית אֶחָת, אָמְרוּ לְמָחָר אָנוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ, כְּשֶׁעָלָה רַבִּי נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, קָרָא עַל עַצְמוֹ: רַבִּים מַכְאֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִלּוּ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִין בְּעִנְיַן איכה ד, כ: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה', הָיִיתִי אוֹמֵר, עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּשֶׁעָלָה לְבֵיתוֹ נָתַן עָלֶיהָ סְפוֹג יָבֵשׁ וְכָרַךְ עָלֶיהָ גֶּמִי מִבַּחוּץ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, סְפוֹג לֹא שֶׁהוּא מוֹצֵץ אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַמַּכָּה, וְקוֹשֵׁר עָלֶיהָ גֶּמִי מֵהַבַּיִת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּכָן, וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, אֲבָל שׁוֹנִין בָּהֶן וְֶדוֹרְשִׁין בָּהֶן, אִם צָרִיךְ לְדָבָר לִבְדֹּק, נוֹטֵל וּבוֹדֵק. וּשְׁמוּאֵל אָמַר חֶרֶס כָּל שֶׁהוּא גֶּמִי כָּל שֶׁהוּא. תָּנֵי רַבִּי יוּדָן מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל מְגוּפַת חָבִית וּשְׁבָרֶיהָ מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת, וְאִם זְרָקָן לָאַשְׁפָּה אָסוּר לְטַלְטְלָן. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי תַּנְחוּם בַּצְּרוּרַיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֲפִלּוּ רָשָׁע וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לב, י: וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.

1 בשביל אותו מעשה שהרג לנביאי הבעל והיא היתה הגדולה דכתיב בה מפרק הרים ומשבר סלעים כדמסיים:

1 לאכול ולשתות. כדאיתא לקמן שישראל אוכלים בעוה"ז בשביל היסורים וזכותם צפונה לעוה"ב. וזה פי' לאכול ולשתות בעוה"ז כדי שלא ינוכה שכרם לעוה"ב:

« ידי משה על ויקרא רבה י״ד:ב׳ ידי משה על ויקרא רבה ט״ז:א׳ »