מקור משנה סוטה ט׳:ג׳
1 נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ:
פירוש שינויי נוסחאות על סוטה ט׳:ג׳
1 כי"ע כיוצא בו אתה אומ', ותאמר הכר נא, אמרה תמר, צדקה ממני, אמר יהודה, ולא יסף עוד לדעתה, אמ' רוח הקודש. כיוצא בו אתה אומ', באנו אל הארץ אשר שלחתנו, אמ' יהושע, עלה נעלה, א' כלב, אפס כי עז העם, אמרו מרגלים. כיוצא בו אתה או', בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא, אמרה אמו של סיסרא, חכמות שרו' תעננ' וג' הלא ימצאו יחל' שלל, אמרה אשתו של סיסרא וכלותיו, ורוח הקודש אומ' כן יאבדו כל אויביך ה'.
2 אומ' ותאמר | ד או' ותאמ'.
3 החותמת | פ החתמת ד החותמת וגו'.
4 אמרה | כ"ה ד א. ב אמר.
5 צדקה | ד צדק'.
6 אמר יהודה | ד אמ' יהו'.
7 שלשה דברים | ד ג'.
8 זה | ד זה מי שאמר זה לא אמ' זה.
9 שאמר | ד שאמ'.