שינויי נוסחאות על סוטה 15 פרקים

שינויי נוסחאות על סוטה י״א

« שינויי נוסחאות על סוטה י׳:י׳ שינויי נוסחאות על סוטה י״ב:א׳ »

1 דִּכְתִיב: ״הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ״. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן״, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: בְּעֵצָה עֲמוּקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, דִּכְתִיב: ״יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״.

2 ״כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן״. וְלָא הֲווֹ לֵיהּ בְּנֵי? וְהָכְתִיב: ״וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלֹשָׁה בָּנִים וּבַת אַחַת״! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת. רַב חִסְדָּא אָמַר, גְּמִירִי: כׇּל הַשּׂוֹרֵף תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ. וְאִיהוּ קַלְיַיהּ לִדְיוֹאָב, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי וְלוֹ שָׁם שְׂעֹרִים לְכוּ וְהַצִּיתוּהָ בָאֵשׁ וַיַּצִּיתוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶת הַחֶלְקָה בָּאֵשׁ״.

3 וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה מִרְיָם וְכוּ׳. מִי דָּמֵי? הָתָם — חֲדָא שַׁעְתָּא, הָכָא — שִׁבְעָה יוֹמֵי! אָמַר אַבָּיֵי, אֵימָא: וּלְעִנְיַן הַטּוֹבָה אֵינוֹ כֵּן.

4 אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא ״וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה, דִּבְאוֹתָהּ מִדָּה, וּלְעוֹלָם מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת.

5 ״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: פָּסוּק זֶה כּוּלּוֹ עַל שֵׁם שְׁכִינָה נֶאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב״ — דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וְגוֹ׳״. ״אֲחוֹתוֹ״ — דִּכְתִיב: ״אֱמֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ״. ״מֵרָחוֹק״ — דִּכְתִיב: ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. ״לָדַעַת״ — דִּכְתִיב: ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. ״מָה״ — דִּכְתִיב: ״מַה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ״. ״יֵּעָשֶׂה״ — דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה׳ אֱלֹהִים דָּבָר״. ״לוֹ״ — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לוֹ ה׳ שָׁלוֹם״.

6 ״וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו. מַאן דְּאָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ — דִּכְתִיב ״חָדָשׁ״, וּמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו, דְּלָא כְּתִיב ״וַיָּמׇת וַיִּמְלוֹךְ״. ״אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף״, דַּהֲוָה דָּמֵי כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ כְּלָל.

7 ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. תָּנָא: הוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה תְּחִילָּה לְפִיכָךְ לָקָה תְּחִילָּה. הוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה תְּחִילָּה — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ״, לְפִיכָךְ לָקָה תְּחִילָּה — כְּדִכְתִיב: ״וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכׇל עֲבָדֶיךָ״.

8 ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״. ״לָהֶם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בֹּאוּ וְנֶחְכַּם לְמוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל —

9 בַּמֶּה נְדוּנֵם? נְדוּנֵם בָּאֵשׁ — כְּתִיב: ״כִּי הִנֵּה ה׳ בָּאֵשׁ יָבֹא״, וּכְתִיב: ״כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט וְגוֹ׳״. בְּחֶרֶב — כְּתִיב: ״וּבְחַרְבּוֹ אֶת כׇּל בָּשָׂר״.

10 אֶלָּא בּוֹאוּ וּנְדוּנֵם בַּמַּיִם, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי וְגוֹ׳״. וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל עַל אוּמָּה אַחַת הוּא מֵבִיא.

11 אִי נָמֵי: הוּא אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל הֵן בָּאִין וְנוֹפְלִין בְּתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ — בִּקְדֵירָה שֶׁבִּישְּׁלוּ, בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״זָדוּ״ לִישָּׁנָא דִקְדֵירָה הוּא — דִּכְתִיב: ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד״.

12 אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי סִימַאי: שְׁלֹשָׁה הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה: בִּלְעָם, וְאִיּוֹב, וְיִתְרוֹ.

13 בִּלְעָם שֶׁיָּעַץ — נֶהֱרַג, אִיּוֹב שֶׁשָּׁתַק — נִידּוֹן בְּיִסּוּרִין. יִתְרוֹ שֶׁבָּרַח — זָכוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁיָּשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״, וּכְתִיב: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹ׳״.

14 ״וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ״, ״וְעָלִינוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: כְּאָדָם שֶׁמְּקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַּחֲבֵירוֹ.

15 ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים״, ״עֲלֵיהֶם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מַלְבֵּן וְתָלוּ לוֹ לְפַרְעֹה בְּצַוָּארוֹ, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לָהֶם אִיסְטְנִיס אֲנִי, אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אִיסְטְנִיס אַתָּה יוֹתֵר מִפַּרְעֹה?

16 ״שָׂרֵי מִסִּים״, דָּבָר שֶׁמֵּשִׂים לְבֵנִים.

17 ״לְמַעַן עַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם״, ״עַנּוֹתָם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְפַרְעֹה בְּסִבְלוֹתָם דְּיִשְׂרָאֵל.

18 ״וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה״, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן. וְחַד אָמַר: שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, דְּאָמַר מָר: כׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן.

19 ״אֶת פִּיתוֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פִּיתוֹם שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַעַמְסֵס — שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִתְרוֹסֵס. וְחַד אָמַר: רַעַמְסֵס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ פִּיתוֹם — שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן פִּי תְהוֹם בּוֹלְעוֹ.

20 ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ״. ״כֵּן רַבּוּ וְכֵן פָּרְצוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן: ״כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ״. ״וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דּוֹמִין בְּעֵינֵיהֶם כְּקוֹצִים.

21 ״וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

22 בְּפָרֶךְ״, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בְּפֶה רַךְ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: בִּפְרִיכָה.

23 ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְגוֹ׳״, אָמַר רָבָא: בַּתְּחִילָּה ״בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים״, וּלְבַסּוֹף ״וּבְכׇל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה״.

24 ״אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין מְלֶאכֶת אֲנָשִׁים לְנָשִׁים וּמְלֶאכֶת נָשִׁים לַאֲנָשִׁים. וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי הָתָם בְּפֶה רַךְ, הָכָא וַדַּאי בִּפְרִיכָה.

25 דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא: בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן, וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים, וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת, אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים.

26 וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעְלֵיהֶן לַשָּׂדֶה, וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָן, וְסָכוֹת אוֹתָן, וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן, וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן, וְנִזְקָקוֹת לָהֶן בֵּין שְׁפַתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ׳״, בִּשְׂכַר ״תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם״ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִיזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״.

27 וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְגוֹ׳״.

28 וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מִשְּׁמֵי מָרוֹם מִי שֶׁמְּנַקֵּיר וּמְשַׁפֵּיר אוֹתָן, כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְגוֹ׳״. וּמְלַקֵּט לָהֶן שְׁנֵי עִגּוּלִין, אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן וְגוֹ׳״.

29 וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִין בָּהֶן מִצְרִים בָּאִין לְהוֹרְגָן, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִין בַּקַּרְקַע, וּמְבִיאִין שְׁוָורִים וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְגוֹ׳״. לְאַחַר שֶׁהוֹלְכִין הָיוּ מְבַצְבְּצִין וְיוֹצְאִין כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ״.

30 וְכֵיוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִין בָּאִין עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים״, אַל תִּקְרֵי ״בַּעֲדִי עֲדָיִים״, אֶלָּא ״בְּעֶדְרֵי עֲדָרִים״.

31 וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״.

32 ״וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וְחַד אָמַר: כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ. מַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ — יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם, וּמַאן דְּאָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ — יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע.

33 תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ, דְּתַנְיָא: שִׁפְרָה זוֹ יוֹכֶבֶד, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁפְרָה — שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. דָּבָר אַחֵר: ״שִׁפְרָה״ — שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ.

34 ״פּוּעָה״ — זוֹ מִרְיָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״פּוּעָה״ שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּמוֹצִיאָה אֶת הַוָּלָד. דָּבָר אַחֵר: ״פּוּעָה״ — שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל.

35 ״וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳״. מַאי ״אׇבְנָיִם״ — אָמַר רַבִּי חָנָן: סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן. אָמַר לָהֶן: בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת כַּאֲבָנִים.

36 וְאִית דְּאָמַר, כְּדִכְתִיב: ״וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאׇבְנָיִם״, מָה יוֹצֵר זֶה — יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְסַדָּן בָּאֶמְצַע, אַף אִשָּׁה — יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְהַוָּלָד בָּאֶמְצַע.

37 ״אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן: בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה, בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה.

38 ״וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן וְגוֹ׳״. ״לָהֶן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָן לִדְבַר עֲבֵירָה וְלֹא נִתְבְּעוּ.

39 ״וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְּלָדִים״. תָּנָא: לֹא דַּיָּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן.

40 ״וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים וְגוֹ׳״. מַאי ״חָיוֹת״? אִילֵימָא חַיּוֹת מַמָּשׁ, אַטּוּ חַיָּה מִי לָא צְרִיכָה חַיָּה אַחֲרִיתִי לְאוֹלוֹדַהּ?

41 אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ, אוּמָּה זוֹ כְּחַיָּה נִמְשְׁלָה: יְהוּדָה — ״גּוּר אַרְיֵה״, דָּן — ״יְהִי דָן נָחָשׁ״, ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה״, ״יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם״, יוֹסֵף — ״בְּכוֹר שׁוֹר״, ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״.

42 דִּכְתִיב בֵּיהּ — כְּתִיב בֵּיהּ. וּדְלָא כְּתִיב בֵּיהּ — כְּתִיב בֵּיהּ: ״מַה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה וְגוֹ׳״.

43 ״וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה, וְחַד אָמַר: בָּתֵּי מַלְכוּת. מַאן דְּאָמַר בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה — אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. וּמַאן דְּאָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת — דָּוִד נָמֵי מִמִּרְיָם קָאָתֵי, דִּכְתִיב: ״וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר״. וּכְתִיב: ״וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי וְגוֹ׳״.

44 ״וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן״. בֶּן חֶצְרוֹן? בֶּן יְפֻנֶּה הוּא! בֵּן שֶׁפָּנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים.

45 וְאַכַּתִּי: בֶּן קְנַז הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיִּלְכְּדָהּ עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב״! אָמַר רָבָא: חוֹרְגוֹ דִּקְנַז הֲוָה.

פירוש שינויי נוסחאות על סוטה י״א

1 כי"ע כל זמן שהיתה מרים קיימת היתה באר מספקת את ישר', משמתה מהו אומ' ולא היה מים לעדה וג'. כל זמן שהיה אהרן קיים היה עמוד הענן מנהיג את ישר', משמת מהו אומ' וישמע הכנעני מלך ערד וג', אמר הלך תייר שלהן שהיה מכבש להן את הדרך

2 קיימת | ד קיימ'.

3 מספקת | ד מספק.

4 ישראל | ד ישר'.

5 מרים | ד מרים וגומר.

6 יושב | פ ישב.

7 וגו' | ד וגומר.

8 ונלחם | ד ונלח'.

9 שלהן | ד שלהם.

10 כי"ע כל זמן שהיה משה קיים היה המן יורד להם לישר', משמת מהו או' וישבת המן ממחרת, ותלו לו למשה במותו שאכלו מן המן שליקטו בשבעה באדר שלשים ותשע יום, עד ששה עשר בניסן, והקריבו את העומר בגלגל, שנ' ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, שאין תלמ' לומ' עד בואם אל קצה ארץ כנען, ומה תל' לומ' עד באם אל קצה ארץ כנען, מלמד שאילו לא פסק המן לא רצו לאכול מתבואת ארץ כנען.

11 להן | ד להם.

12 אומ' | ד אומר.

13 וישבות | פ וישבת.

14 ממחרת | ד ממחר'.

15 שהיה המן | ד שהמן הי'.

16 שמהמן | ד שמן המן.

17 בו | ד ח'.

18 ממנו | ד הימנו.

19 עד | ד ועד.

20 ותשעה | ד וט'.

21 והקריבו | ד עד שהקריבו.

22 אכלו | ד אכול.

23 באם | ד בואם.

24 ת"ל ב"פ | ד תלמוד לומר.

25 באם ב"פ | ד בואם.

26 משבעה | ד משבע'.

27 עד | ד ועד.

28 בניסן שלשים ותשעה | ד בניס' שלשי' ותשע'.

29 שאילו | ד ח'.

30 לא2 | ד ולא.

31 כי"ע ר' אלעזר בן עזריה אומ' מושלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמ' לו לעבדו מזוג לי בחמין, אמ' לו אין לי חמין, א' לו, ואם לאו, מזוג לי בצונן, כך אילו לא פסק המן לא רצו לאכל מתבואת ארץ כנען.

32 ר' לעזר | ד רבי אלעזר.

33 אומ' | ד אומר.

34 שאמ' | ד שאמר.

35 אמ' | ד אמר.

36 אם | ד אמר לו אם.

37 להן | ד להם.

38 לישראל באדר | ד לישר'.

39 כי"ע הלכות ד-ו בכי"ע מקבילות להלכות ט-יא בכי"ו. הלכות ז-יא בכי"ע מקבילות להלכות ד-ח בכי"ו. הערת ספריא כל זמן שהיה יהושע קיים לא הזיקו אומות העולם לישראל, משמת מהו אומ', ויעבדו בני ישרא' את כושן רשעתים שמונה שנה. כושן רשעתים, שעשה שתי רשעיות, אחת ששיעבד את ישר', ואחת שעבר על השבועה.

40 בשבעה | ד ובשבעה.

41 שנ' | ד שנאמר.

42 ת"ל | ד תלמוד לומר.

43 ארבעי' | ד ארבעים.

44 חסירין | ד חסרין.

45 כי"ע כל זמן שהיה שמואל קיים היו נופלים פלשתים ביד ישראל, שנ' ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל. משמת מהו אומ' וימת שמואל ויאספו פלשת' את מחני' לצבא להלחם עם ישר'.

46 ומניין | ד ומנין.

47 שנ' | ד שנאמר.

48 ועשרים | ד ועשרי'.

49 ת"ל ב"פ | ד תלמוד לומר.

50 מה | ד ומה.

51 שהיום | ד מלמד שהיו'.

52 ת"ל | ד תלמוד לומר.

53 מיום ליום מכונות | ד מכוונות מיום ליום.

54 תלמו' לומ' | ד תלמוד לומר.

55 שנ' | ד שנאמר.

56 כי"ע כת' וימת שמואל וכת' ושמואל מת, הא כיצד, ושמואל מת, מיתה וודיי, וימת שמואל מעיניינו של שאול. ר' אלעזר אומ' הרי הוא אומ' ויאמר לה מה תארו ויאמ' איש זקן עולה והוא עוטה מעיל, לא תעלה על דעתך שהוא קיים, אלא כבר מת, ואו' ויקברוהו ברמה ובעירו, וכי אין אנו יודעין שהרמה עירו, אלא מלמד שספדו לו כל ישר' כדרך שספדו לו ברמה.

57 שבשבעה באדר | ד שבשבע' באד'.

58 שנ' | ד שנאמר.

59 בערבות | ד מערבות.

60 ואומ' | ד וגומ'.

61 משה עבדי מת | ד ח'.

62 עבור | פ עבר.

63 וגו' | ד ונומר.

64 שוטרי | פ שטרי.

65 וצוו.... וגו' | ד וגומר.

66 ואומ' | ד ואומר.

67 הראשון | ד הראשון וגומר.

68 ואת | ד ואתה.

69 כי"ע אותה שנה שיצאו ישראל ממצרים ירד להם מן בששה עשר באייר ופסק בשבעה באדר, ובששה עשר בניסן כלה מה שבידם, שנ' ובני ישר' אכלו את המן ארבעים שנה, והלא חסרין שלשים יום, אלא שאכלו מן העוגות שעלו בידם ממצרים שהיה להם. ומן שבעה באדר עד ששה עשר בניסן שלשים ותשעה יום עד שהקריבו את העומר בגלגל.

70 ר' יוסה בר' | ד רבי יוסי בר רבי.

71 אומ' | ד אומר.

72 אילו | ד אלו.

73 אהרן | ד ואהרן.

74 עמוד הענן ומן ובאר | ד באר ועמוד ענן ומן.

75 מרים | ד מרי'.

76 בזכות | ד בזכו'.

77 מרים | ד מרי'.

78 בזכות | ד בזכו'.

79 שנ' | ד שנאמר.

80 ואכחיד | פ ואכחד.

81 שלשת | פ ד שלשת הרעים ד הרועים.

82 אחד | ד אחד וגומר.

83 כי"ע ומנין שבשבעה באדר נולדכ"ה בגליון כתבה"י. ובפנים: "מת" ונמחק בקו ובנקודות למעלה. משה, שנ' ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. היום מלאו ימיי.

84 כי"ע ומנין שבשבעה באדר מת משה, שנ' ויבכו בני ישר' את משה בערבות מואב שלשים יום. ואומ' ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משה עבדי מת ועתה קום עבר. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויחנו בגלגל, מנה שלשים ושלשה יום למפרע ונמצא מת משה בשבעה באדר.

85 קיימין | ד קיימי'.

86 הזיקו אומות | ד הזיקן אומות העולם.

87 שנ' | ד שנאמר.

88 הזקנים וגו' | ד הזקני' אשר האריכו ימים אחרי יהושע.

89 אומ' | ד אומר.

90 שמונה | פ שמנה.

91 כושן רשעתים | ד רשעתי'.

92 רשעיות | ד רשעות.

93 אחת שנתעבד בהן | ד אחד שנשתעבד בה'.

94 כי"ע ר' יוסי בר' יהוד' אומ' שלשה פרנסים טובים עמדו להם לישר', משה, ואהרן, ומרים, ובזכותם ניתנו להם לישר' שלש מתנות טובות, באר, ועמוד ענן, ומן. באר, בזכות מרים. מתה מרים, נסתלקה הבאר, וחזרה בזכות משה ואהרן. מת אהרן, נסתלק עמוד הענן, וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה, נסתלקו שלשתן ולא חזרו, שנ' ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד.

95 פלשתים | ד היו פלשתים ב פלשתים פלשתים.

96 שנא' | ד שנ'.

97 בפלשתים | ד בפלישתי'.

98 אומ' | ד אומר.

99 ויאספו | פ ויקבצו.

100 עם ישראל | פ בישראל.

101 כי"ע והצרעה לא עברו את הירדן אלא עמדה על שפת הירדן וזרקה בהן מרה.

102 כת' | ד כתוב.

103 אומ' | ד אומר.

104 וכת' אחד או' | ד וגו' וכתיב.

105 שמואל | ד שמואל וגו'.

106 לעניינו | ד לענינו.

107 ר' לעזר או' | ד רבי אלעזר אומר.

108 אומ' | ד אומר.

109 ותאמר | ד ותאמ'.

110 איש עולה | פ איש זקן עלה.

111 היא | ד ח'.

112 ואומ' | ד ואומר.

113 ויספדו | פ ד ויספרו לו.

114 ויקברוהו | פ ויקברהו.

115 לא היינו | ד אין אנו.

116 כי"ע כיוצא בו אתה או' בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים על קבורת רחל בגבול בנימן בצלצח, וכי היכן מצינו שנקברה רחל בגבול בנימן, והלא בגבול יהודה נקברה,שנ' ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת היא בית לחם, ואומ' ואתה בית לחם אפרתה, אלא א' לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קבורת רחל, ואתה הולך והם באין, ואתה מוצא אותן בגבול בנימן.

117 אומ' | ד אומר.

118 בצלצח היכן | ד בצילצח היכא.

119 שנ' | ד שנא'.

120 אלו | ד אלא.

121 כי"ע כיוצא בו אתה אומ' ושאול ישב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו, אם ברמה היאך בגבעה, אלא מי מעמיד רגלי שאול בגבעה, בית דינו של שמואל היושב ברמה.

122 אומ' | ד אומר.

123 יושב | פ ישב.

124 אם2 | ד ואם.

125 כי"ע כיוצא בו אתה או' עומדות היו רגלינו בשערי ירושלם, איפשר לומר כן, אלא מי מעמיד רגלינו במלחמה, בית דינו של דויד היושב בשערי ירושלם.

126 כיוצא | ד כיוצ'.

127 אומ' | ד אומ יסוב כל ונמחק המוסגר ע"י נקודות.

128 עומדות | פ עמדות.

129 רגלינו | ד רגלנו.

130 רגלינו במלחמה | ד רגלנו במלחמ'.

131 שיושבין | ד שיושבי'.

132 כי"ע כיוצא בו אתה או' יסוב כל הארץ בערבה מגבע לרימון נגב ירושלם והלא נגב ירושלם מישור היה, וגבע רימון מקום טרשין וקסקסין, אלא מה גבע רימון עתידה לעשות מישור נגב ירוש', כך כל ארצות עתידות ליעשות מישור נגב ירוש'.

133 כיוצא בדבר | ד כיוצ' בדב'.

134 בערבה | פ כערבה ד כערב'.

135 רמון מקום | ד ורמון מקו'.

136 וקסקסין | ד וקפקסי'.

137 ורמון עתידין להיות | ד ורימון עתידו' להיו'.

138 ירושלם | ד ירושלי'.

139 להיות | ד ליעשו'.

140 כי"ע כיוצא בו אתה או' ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחילתי, היכאן מצינו שניתנה מיכל לעדריאל, והלא לא ניתנה אלא לפלטי, שנ' ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים, אלא מקיש נישואי מיכל לנישואי מירב, מה נישואי מירב לעדריאל בעבירה, אף נישואי מיכל בעבירה.

141 בדבר | ד בדב'.

142 אומ' | ד או'.

143 לעדריאל | ד לעדריאל המחולתי.

144 שניתנה | ד שנותנה.

145 אשר מגלים | ד ח'.

146 מרב לנשואי מיכל | ד מיכל לנשואי מרב.

147 מיכל2... בעבירה | ד מרב בעברה אף נשואי מיכל לפלטי בן ליש בעברה.

148 כי"ע שאלו תלמידיו....... היך נשא דוד אחות אשתו. אמ' להן אחר מיתת מירב נשאה.

149 ר' יוסה | ד רבי יוסי.

150 אחות | ד אחת.

151 אמ' | ד אמר.

152 מרב | ד מירב.

153 כי"ע ר' יהושע בן קרחא או' לא היו קידושין גמורין, שנ' תנה את אשתי את מיכל, כשם שלא היו קידושין גמורין כך לא היו נישואין גמורין.

154 ר' | ד רבי.

155 אומ' | ד אומר.

156 קדושין | ד קידושין.

157 שנ'.... גמורין | הושלם ע"פ ד ו פ.

158 אשתי את | ד אשת ואת.

159 נשואיו | ד נישואיו.

160 כי"ע כת' ואת חמשת בני מיכל בת שאול, וכת' ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד, אלא ילדה מירב וגידלה מיכל, והיו נקראין על שמה, כעינין שנ' ותקראנה לו השכינות שם לאמר יולד בן לנעמי, ואומ' ואלה תולדות אהרן ומשה. סליק פירקא <נוסחאות נוספות

161 כת' | ד כתוב.

162 אומ' | ד אומר.

163 מיכל | ד מיכל בת שאול אשר ילדה לעדראל המחולתי.

164 וכת' | ד וכתוב.

165 ולד | פ ילד.

166 יתקיימו | ד תקיימו.

167 פסוקין | ד כתובין.

168 מירב | ד מרב.

169 מירב | כ"ה ד. ב ח'.

170 וגידלה אותן מיכל | ד וגדלה מיכל אותן.

171 ונקראו | ד ונקרא.

172 שנ' | ד שנאמ'.

173 יולד | פ ילד ד יולדן.

174 בן | ד ח'.

175 ואומ' | ד ואומר.

176 אלה תולדות | פ ואלה תולדת.

177 ומשה | ד ומשה וגומר.

« שינויי נוסחאות על סוטה י׳:י׳ שינויי נוסחאות על סוטה י״ב:א׳ »