1המקבל שדה מן הגוי, מעשר ונותן לו. אמ' רבן שמעון בן גמליא' מה אם ירצה הגוי שלא לעשר פירותיו, אלא חולק ונותן לו בפניו.2החולק שדה מן הגוי, מעשר ונותן לו. ר' שמעון או' תורם ונותן לו, לפיכך אם חזר הגוי ונתגייר, או שמכר לישראל, מעשר ונותן לו. שכר ממנו שדה, מעשר ונותן לו. מה בין שוכר לחוכר. שוכר במעות, חוכר בפירות. החוכר שדה מן הנכרי, מעשר ונותן לו. לפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו, או שמכרו של ישראל, חוזר ונוהג בו דמאי.3החוכר שדה מן הכותי, מעשר ונותן לו. ושוקל לאוצר, שוקל לקיטרון, מעשר ונותן לו.4לא יאמר ישראל לגוי, ולכותי, ולמי שאינו נאמן על המעשר, הילך מאתים זוז ושקול תחתיי מן האוצר, אלא אומר לו פטריני מן האוצר. וכן לא יאמר אדם לחבירו הילך מאתים זוז ופול תחתיי לאומנות, אלא אומ' לו פוטריני מן האומנות.5המקבל שדה מישראל, תורם ונותן לו. ר' מאיר אומ' מעשר ונותן לו. ר' יהודה או' אם נתן לו מאותה שדה ומאותו המין, תורם ונותן לו, ואם משדה אחרת נתן לו, וממין אחר, מעשר ונותן לו. וחכמ' אומ' אם מאותה שדה נתן לו, בין ממין אחר בין מאותו המין, תורם ונותן לו, ואם משדה אחרת נתן לו, בין מאותו המין בין ממין אחר, מעשר ונותן לו. קיבל הימנו זרע לתת לו פירות בגורן, מעשר ונותן לו. ממקום שחולקין על הגורן חולק לו בפניו שיויו. קיבל ממנו מעות ליתן לו פירות לגורן, הכל מודים שמעשר ונותן לו.6ישראל שקיבל מחבירו שדהו לקצור כשהוא שבלין, כרמו לבצור בענבים, זיתיו למסוק בזיתים, נותן לו כמות שהן. שדהו לקצור בחיטין, כרמו לבצור ביין, זיתיו למסוק בשמן, מעשר ונותן לו.7העיר ר' יוסי בן המשולם שאמ' משום נתן אחיו שא' משום ר' אלעזר חסמא, שהמקבל שדה אבותיו מן הגוי למוסקו בזיתים, שנותן לו כמות שהן.8חבר ועם הארץ שירשו את אביהן עם הארץ, אינו רשאי לומר לו טול אתה חיטים שבמקום פלוני, ואני חיטין שבמקום פלוני, אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני, אלא חולקין בשוה. אפלו חבר חולק לו בפניו, חבר אוכל את היבש ושורף את הלח, מפני שאמרו כל טהרותיו של עם הארץ נשרפות. ירשו את אביהן חבר, רשאי שיאמר טול אתה חטין שבמקום פלני ואני חטין שבמקום פלני, אתה יין שבמקום פלוני, ואני יין שבמקום פלוני, אף על פי שאמרו חבר שמת והניח בנים חברים ועמי הארץ, לא יוריש טהרותיו לעם הארץ, אלא לחברים בלבד.9היניח מעשר שיני אינו רשאי שיאמר לו טול אתה חיטים ואני שעורים, אתה יין ואני שמן, אלא אומ' לו טול אתה מעות של חיטין ואני מעות של שעורים, אתה מעות של יין ואני מעות של שמן.10חבר ומי שאינו נאמן על המעשרות שלקחו פירות שירשו או שנשתתפו, רשאי שיאמר לו טול אתה חיטין ואני שעורים, אתה יין ואני פירות, שכל דבר שמותר למוכרו דמאי, רשאי לעשות כן.11לקחו גדיש של תבואה ועביט של ענבים ומעוטן של זתים, זה מעשר שלו וזה מעשר שלו. אם לקחו ואחר כך שיתפו צריך לעשר על הכל. זה שהביא שחרי שבלים משלו, וזה שהביא שחרי שבלים משלו, זה הביא סלי זיתים משלו, וזה הביא סלי זיתים משלו, זה הביא סלי ענבים משלו, וזה הביא סלי ענבים משלו, או שבצרו כרמיהן לתוך גת אחת, אחד מעשר ואחד אינו מעשר, המעשר מעשר את שלו ודאי, וחצי חלק חבירו דמאי.12גר וגוי שירשו את אביהן גוי, רשאי לומר לו טול אתה צלמים ואני כלים, אתה יין ואני פירות.13אונקלוס הגר חלק מאחיו החמיר על עצמו, והוליך חלקו לים המלח. ירשו מרחץ, רשאי שיאמר לו טול אתה שבת בחלקך, ואני בחול בחלקי. ישראל וגוי שלקחו בית גוי, אינו רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים, אתה יין ואני פירות. לקחו מרחץ, אינו רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי. ואם היתנה עמו במנת כן מותר.14עיר שיש בה ישר' וגוי', שומרי ישראל ושומרי גוים, מתוקנין ושאינן מתוקנין, שומרין מתוקנין ושומרין שאינן מתוקנין, רשאין לומר זה לזה צפון העיר בחלקינו ודרומה בחלקכם. אם באו לבית חשבון אסור. סליק פירקא
