מפרשים:
1 ונותר ופיגול בחד בהמה ליכא - משמע דאי חל נותר אפיגול ה"ל למתני ה' חטאות ותימה הלא לא משכחת ה' דהאוכל קדשים בטומאת הגוף לא מחייב אפיגול לפי שאין ניתר לטהורים ולא היה לו שעת הכושר והל"ל נותר ופיגול וטומאה בחד בהמה לא משכחת לה:
2 כגון שאכל כוליא בחלבה - תימה מ"ש מב' זיתי חלב מיהו השתא ליכא למימר דחלק החלב מעל הכוליא ויניח הכוליא ע"ג המזבח ויחול עליו נותר דבב' אברים כלומר בב' חתיכות לא מיירי:
3 אין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים - פירוש כדרך אכילה:
4 מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחים וכו' - היינו ב' שמות אשת אב ואשת אחי אביו באיסור מוסיף:
5 שעבר משום כלת בנו שניה - ות"ק הואיל ואיסורא דרבנן איכא לא חשיב ליה:
6 מודה רבי יוסי באיסור מוסיף - שאיסור חמור חל על איסור הקל או באיסורין שוין כגון איסור אח ואיסור אחות אשה אבל קל על חמור. לא חיילא אפי' באיסור מוסיף הילכך חמותו ונעשית אשת איש כו' ור' יוסי דאתא לאוספי באשת אב אינו מודה בהני דהזכיר הת"ק דבשלמא כלתו דבסקילה חייל אבת בתו דבשריפה ואשת אב חייל אכלתו דשניהן שוין אבל אשת איש דבחנק לא חיילא אשריפה ואסקילה וכ"ש אחות אשה ואשת אח ואשת אחי אביו ונדה דחייבי כריתות גרידי לא חיילי הילכך לר' יוסי לא משכחת אלא ג' בת בתו כלתו ואשת אב:
7 מודה ר' יוסי באיסור מוסיף - פירש"י דה"ה באיסור כולל ולא משמע הכי בפרק ד' אחין: