תוספות ישנים על כריתות ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות ישנים על כריתות ב׳ ×¢×´×‘:ל׳ תוספות ישנים על כריתות ד׳ ×¢×´×:ב׳ »

1 כריתות פתח ↗

מַתְנִי׳ יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ אַרְבָּעָה חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד: טָמֵא שֶׁאָכַל חֵלֶב, וְהָיָה נוֹתָר מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

14 כריתות פתח ↗

וְכִי תֵּימָא: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּבְרֵישָׁא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמַפֵּיק לֵיהּ מִתַּרְתֵּי קְרָאֵי, מִ״וְּאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב״, וּמִ״וְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – חַיָּיב שְׁתַּיִם,

18 כריתות פתח ↗

רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: תַּנָּא תְּנִי שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת, וּתְנִי שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת, לְסַיּוֹמִינְהוּ בְּכָרֵיתוֹת.

46 כריתות פתח ↗

דִּלְמָא שְׁתֵּי מִיתוֹת וְלָאו אֶחָד קָאָמְרַתְּ? מָה הִיא – אוֹב וְיִדְּעוֹנִי.

49 כריתות פתח ↗

וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן?

61 כריתות פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: כִּדְתַנְיָא: ״וְחוֹבֵר חָבֶר״ – אֶחָד חוֹבֵר גָּדוֹל וְאֶחָד חוֹבֵר קָטָן, וַאֲפִילּוּ חוֹבֵר לִנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – חַיָּיב. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיצְמַד זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא – אָסוּר, וְאִי קָאָתוּ בָּתְרֵיהּ – שְׁרֵי.

1 לומר שאין עונשין מן הדין - תימה דלעיל משמע דאיצטריך אחותו לחלק על אחותו שהיא אחות אביו כו' הא חדא מיהא מחייב ואמאי הא אין עונשין מן הדין מיהו איכא למימר דמהא יליף כיון דגלי הכא ה"ה לעיל אך קשה דלקמן פ"ג כריתות דף יג: תנן יש אוכל אכילה אחת וחייב כו' ואמאי דלמא לא מחייב כיון דחמיר טפי וכ"ת דיליף מהכא מה לאחותו שכן לא הותרה מכללה ויש מתרצין דשאני הכא דליכא אלא איסור אחותו וחמירא טפי ב' צדדין מצד א' להכי אמרי' אין עונשין מן הדין אבל לקמן פ"ג דאיכא איסורין אחרים חייל שפיר ע"י כולל ומוסיף בבת אחת תימה מ"ש גבי בתו מאנוסתו דיליף ק"ו בסנהדרין עז. מבת בתו דחשיב גלוי מילתא ולא הוי אזהרה מן הדין וי"ל משום דבת בתו באה מכח קורבת בתו וא"א לבת בתו בלא בתו אבל הכא משכחת אחותו בת אביו שלא בת אמו או להפך:

2 לר' ישמעאל דמפיק ליה כו' - תימה מתני' היכי מתוקמא דהא אלא יהיה קדש לא כתיב כרת והיכי משכחת בה חיוב חטאת וי"ל דכיון דכתיב כרת אמשכב זכור הוי ליה ב' לאוין וכרת אחד:

3 לסיומינהו לכריתות - תימה א"כ ליחשוב נמי הביא זכור עליו והביא בהמה עליו:

4 דילמא שתי מיתות וכו' - יומתו גו' דמיהם בם אבל מדכתיב יומתו לשון רבים לא משמע חילוק דבעריות נמי כתיב ונכרתו לשון רבים ואפילו הכי איצטריך קרא לחלק:

5 הואיל ואין בה מעשה - תימה דלעיל אמר דתנא ג' כריתות לסיומינהו לכריתות אלמא אע"ג דלית בהו חיוב חטאת ה"נ ליתני ידעוני דכרת מיהא אית ביה:

6 ואי אתו בתריה שרי - תימה ה"ד אי דאיכא סכנה פשיטא דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש ואי ליכא סכנה אמאי שריא:

1 סנהדרין פתח ↗

נְזָקִין, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן – אֵינוֹ דִּין שֶׁחִיֵּיב בָּהֶן אֶת הַמְצַמְצֵם? רַב אַחָא בַּר רַב פּוֹטֵר. אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַאי טַעְמָא דַּאֲבוּהּ דְּאַבָּא דְּפוֹטֵר? אָמַר קְרָא: ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא״. בְּרוֹצֵחַ הוּא דְּחַיֵּיב לַן מְצַמְצֵם, בִּנְזָקִין לָא חַיֵּיב לַן מְצַמְצֵם. אָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ וּמֵת בָּרָעָב – פָּטוּר. וְאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ בַּחַמָּה וָמֵת, בְּצִינָּה וָמֵת – חַיָּיב. סוֹף חַמָּה לָבֹא, סוֹף צִינָּה לָבֹא – פָּטוּר. וְאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ לִפְנֵי אֲרִי – פָּטוּר, לִפְנֵי יַתּוּשִׁין – חַיָּיב. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ לִפְנֵי יַתּוּשִׁין נָמֵי פָּטוּר, הָנֵי אָזְלִי וְהָנֵי אָתוּ. אִיתְּמַר: כָּפָה עָלָיו גִּיגִית, וּפָרַע עָלָיו מַעֲזִיבָה – רָבָא וְרַבִּי זֵירָא, חַד אָמַר: חַיָּיב, וְחַד אָמַר: פָּטוּר. תִּסְתַּיַּים דְּרָבָא הוּא דְּאָמַר פָּטוּר, דְּאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ וּמֵת בָּרָעָב – פָּטוּר. אַדְּרַבָּה, תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי זֵירָא הוּא דְּאָמַר פָּטוּר, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הַאי מַאן דְּעַיְּילֵיהּ לְחַבְרֵיהּ בְּבֵיתָא דְשֵׁישָׁא וְאַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא וָמֵת – חַיָּיב. טַעְמָא דְּאַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא, הָא לָא אַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא – לָא. אָמְרִי: הָתָם, בְּלָא שְׁרָגָא, לָא מַתְחֵיל הַבְלָא

« תוספות ישנים על כריתות ב׳ ×¢×´×‘:ל׳ תוספות ישנים על כריתות ד׳ ×¢×´×:ב׳ »