תורה תמימה על התורה, דברים כ״א:ח׳

8 כפר לעמך. כל היום כשר לעריפת העגלה, מאי טעמא, אמרי דבי ר' ינאי, כפרה כתיב בה כקדשים . מגילה כ"א א'

9 כפר לעמך. עגלה ערופה אסורה בהנאה, מנלן, אמרי דבי ר' ינאי, כפרה כתיב בה כקדשים . ע"ז כ"ט ב'

10 כפר לעמך. עגלה ערופה טהורה היא, מאי טעמא, אמרי דבי ר' ינאי, כפרה כתיב בה כקדשים . זבחים ע' ב'

11 כפר לעמך. עגלה ערופה שנמצאת טריפה או מחוסרת אבר פסולה, מאי טעמא, כפרה כתיב בה כקדשים . ירושלמי סוטה פ"ט ה"ה

12 כפר לעמך וגו'. הנהנים אומרים כפר לעמך וגו', ולא היו צריכים לומר ונכפר להם הדם אלא רוח הקודש מבשרתן, אימתי שתעשו ככה, הדם מתכפר להם . סוטה מ"ו א'

13 כפר לעמך וגו'. כפר לעמך – אלו החיים, אשר פדית – אלו המתים, מלמד שהמתים צריכים כפרה, נמצינו למדין, ששופך דמים חוטא עד יציאת מצרים ספרי.

14 אשר פדית ה'. חטאת צבור שמתו בעליה קרבה, מאי טעמא, לפי שאין מיתה בצבור, דכתיב כפר לעמך ישראל אשר פדית ה', ראויה כפרה זו שתכפר על יוצאי מצרים . הוריות ו' א'

15 אשר פדית ה'. כתיב פ' אחרי מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, חטא שאין מכיר בו אלא המקום יוהכ"פ מכפר , אלא מעתה עגלה ערופה שעבר עליה יוהכ"פ לא תערף שהרי חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא, אמר רב פפא, כתיב כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' – ראויה כפרה זו שתכפר על יוצאי מצרים . כריתות כ"ו א'

16 אשר פדית ה'. על מנת כן פדיתנו שלא יהיה בנו שופכי דמים, דבר אחר על מנת כן פדיתנו שאם נחטא תהא מכפר עלינו ספרי.