תורה תמימה על התורה, במדבר א׳

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Leviticus 27:34 תורה תמימה על התורה Numbers 2:17 »

2 יבמות פתח ↗

וְהָתָם מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ״, מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה.

2 קידושין פתח ↗

וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. נׇכְרִית מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֹא תִתְחַתֵּן בָּם״. אַשְׁכַּחְנָא דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשֵׁי, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי״ – בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ. אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִי – קָרוּי בִּנְךָ. נֵימָא קָסָבַר רָבִינָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר? נְהִי דְּכָשֵׁר לָא הָוֵי, מַמְזֵר לָא הָוֵי, פָּסוּל מִיקְּרֵי. הָהוּא בְּשִׁבְעָה גּוֹיִם כְּתִיב, שְׁאָר אוּמּוֹת מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּסִירִים. הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְגוֹ׳״ – מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין. אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ... וְיָלְדוּ לוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. אִי הָכִי, שִׁפְחָה נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא:

2 שולחן ערוך, אבן העזר פתח ↗

דין פצוע דכא וכרות שפכה. ובו יד סעיפים:פצוע דכא וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית ומותרים בגיורת ומשוחררת ואפילו כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת לפי שאינו בקדושתו ואפילו נתינה או אחד מהספקות מותרת לו הואיל ופצוע דכא אסור לבא בקהל לא גזרו על הנתינים ולא על הספיקות אבל אסור בממזרת ודאית שהרי אסורה מן התורה ויש מתירים אפי' בממזרת טור והראב"ד והרשב"א:

51 כריתות פתח ↗

וְאָמַר רַב יוֹסֵף: בְּמַאי פְּלִיגִי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה גַּבֵּי מְלָכִים וְכֹהֲנִים? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר״ כְּתִיב, וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן הַשְׁתָּא זָרִים נִינְהוּ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: בָּעֵינַן עַד דְּאִיכָּא זָר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן מֵעִיקָּרָא לָאו זָרִים הָווּ.

1 למשפחתם לבית אבתם. מכאן דמשפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה . ב"ב ק"ט ב׳

1 והזר הקרב יומת. אשר ליה ההוא עובד כוכבים להלל, מקרא זה על מי נאמר, אמר ליה, אפילו על דוד מלך ישראל . שבת ל"א א׳

2 בבא בתרא פתח ↗

אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ״; מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״, מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה ״מִשְׁפָּחָה״ – דִּכְתִיב: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״.

2 תלמוד ירושלמי פסחים פתח ↗

כְּיוֹצֵא בוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָה. אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְיוֹצֵא חַי שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת אִמּוֹ טוּמְאַת לֵידָה. מְנַיִין לְיוֹצֵא מֵת שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת אִמּוֹ טוּמְאַת לֵידָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה. הֲרֵי אֲנִי דָן. מָה אִם בְּיוֹצֵא חַי. שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַבָּאִין עִמּוֹ וְאֶת הָבָּא עִם אִמּוֹ לְאוֹהֶל טוּמְאַת שִׁבְעָה. מְטַמֵּא אֶת אִמּוֹ טוּמְאַת לֵידָה. הַיּוֹצֵא מֵת. שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַבָּאִין עִמּוֹ וְאֶת הָבָּא עִם אִמּוֹ לְאוֹהֶל טוּמְאַת שִׁבְעָה. אֵינוֹ דִין שֶׁיְּטַמֵּא אֶת אִמּוֹ טוּמְאַת לֵידָה. אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יוּדָה. כָּל דִּין שֶׁתְּחִילָּתוֹ אַתָּה דָן לְהַחֲמִיר וְסוֹפוֹ לְהָקֵל אֵינוֹ דִין. הָא אִם טִיהֵר הַחַי אֶת אִמּוֹ יְטָהֵר אַף הַמֵּת אֶת אִמּוֹ. אִם לֹא זָכִיתִי מן הַדִּין. לְפִיכָךְ אָמְרָה תוֹרָה זָכָר. לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּת.

51 שבת פתח ↗

אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ טַכְסִיסֵי מַלְכוּת, לֵךְ לְמוֹד טַכְסִיסֵי מַלְכוּת. הָלַךְ וְקָרָא. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, אָמַר לֵיהּ: מִקְרָא זֶה עַל מִי נֶאֱמַר? אָמַר לוֹ: אֲפִילּוּ עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אוֹתוֹ גֵּר קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ: וּמַה יִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם וּמִתּוֹךְ אַהֲבָה שֶׁאֲהָבָם קְרָא לָהֶם: ״בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל״, כְּתִיב עֲלֵיהֶם ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ — גֵּר הַקַּל שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

« תורה תמימה על התורה Leviticus 27:34 תורה תמימה על התורה Numbers 2:17 »