תורה תמימה על רות ג׳

1 הוא זרה וגו'. אמר ר׳ אבא בר כהנא, מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה . חולין צ"א ב׳

1 ורחצת וסכת. ורחצת מטנופת עבודת כוכבים שלך, וסכת – אלו מצות וצדקות . מ"ר

2 ושמת שמלתיך עליך. וכי ערומה היתה, אלא אלו בגדי שבת, מכאן אמר ר' חנינא צריך אדם שיהיו לו שני עטפים אחד לחול ואחד לשבת . ירושלמי פאה פ"ח ה"ז

3 וירדת הגרן. מהו וירדתי – אמרה לה, זכותי תרד עמך. ירושלמי פאה פ"ח ה"ז

4 וירדת הגרן. מכאן שאין עושין גרנות אלא בנמוך שבעיר . מ"ר

1 אשר תאמרי. הכתיב אשר תאמרי והקרי אשר תאמרי אלי – הלכה למשה מסיני הוא . נדרים ל"ז ב׳

2 אשר תאמרי. כתיב אשר תאמרי וקרי אשר תאמרי אלי, אמרה לה, שמא יבא אחד מן הכלבים ויזדווג לי, ואע"פ כן עלי ליישב הדברים . מ"ר

1 ותרד הגרן וגו׳. כתיב משלי ט׳:ט׳ תן לחכם ויחכם עוד, א"ר אלעזר, זו רות, דאלו נעמי אמרה לה ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך והדר וירדת הגורן, ואלו בדידה כתיב ותרד הגורן והדר ותעש ככל אשר צותה חמותה . שבת קי"ג ב׳

2 ותעש ככל וגו׳. תניא, תחלת עבורה של מואב לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב וסופה לשם שמים, שנאמר ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה . מ"ר

1 וייטב לבו. מהו וייטב לבו – שברך על מזונו , דבר אחר וייטב לבו – שאכל מיני מתיקה שהיא מרגלת לשון לתורה , דבר אחר וייטב לבו שעסק בדברי תורה שנאמר טוב לי תורת פיך וגו׳, דבר אחר וייטב לבו שהיה מבקש אשה, שנאמר מצא אשת מצא טוב . מ"ר

2 לשכב בקצה הערמה. בעו מיניה מר׳ פינחס בר חמא, בועז גדול הדור היה ואת אמרת ויבא לשכב בקצה הערמה, אמר להו, לפי שהיו אותו הדור שטופים בזמה והיו נותנין שכר לזונות מן הגרגות . שם

1 ויחרד האיש. כתיב משלי כ"ט חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה׳ ישוגב בדין היה שיקללנה. בועז לרות, אלא בוטח בה׳ ישוגב – וברכה, כמש"נ ברוכה את לה' בתי . שם

2 וילפת. מהו וילפת – אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות . סנהדרין י"ט ב'

3 וילפת. מהו וילפת – לפתתו כחזזית . מ"ר

1 ופרשת כנפיך וגו׳. א"ר ברכיה, ארורים הרשעים, להלן כתיב פ׳ וישב ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי, אבל הכא – ופרשת כנפיך על אמתך . שם

1 ברוכה את לה׳. אמר ריש לקיש, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, שהרי רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה, ומכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה, שנאמר ברוכה את לה׳ בתי . מ"ר

2 לבלתי לבת וגו׳. לפי שהאשה אוהבת ללכת אחר בחור מסכן מזקן עשיר . שם

1 כי גאל. הכתיב כי אם גואל והקרי כי גואל – הלכה למשה מסיני הוא . נדרים ל"ז ב׳

1 ליני הלילה. הלילה הזה את לנה בלא איש ואין את לנה לילה אחרת בלא איש . מ"ר

2 חי ה׳ וגו׳. מלמד שבא יצרו לתקפו ונזדרז עליו בשבועה, הדא הוא דכתיב משלי כ״ד:ה׳ גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח – זה בועז שנזדרז על יצרו בשבועה . שם

1 בטרם יכיר איש. בטרום כתיב – מלמד שנשתהתה שש שעות כמנין ו' . שם

2 ויאמר אל יודע. למי אמר , ר׳ מאיר אמר לבן ביתו אמר , ור׳ יצחק אמר, כל אותו הלילה היה בועז שטוח על פניו ואומר רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה, כן יהי רצון מלפניך שלא יודע כי באה האשה הגורן ולא יתחלל בי שם שמים. מ"ר

1 ואחזי בה. מלמד שחגרה מתניה כזכר . שם

2 וימד שש שעורים וגו׳. דרש בר קפרא, וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורין , ואם תאמר הני שש שעורין – ששה סאין הם , והא כתיב וישת עליה וכי דרכה של אשה לישא שש סאין אלא רמז רמז לה שעתידים לעמוד ממנה ששה צדיקים ולכל אחד ואחד בהם ששה מדות , ואלו הן, דוד, חזקיהו, יאשיהו, חנניה, מישאל ועזריה, דניאל ומלך המשיח , בדוד הוא אומר שמואל א ט״ז:י״ח יודע נגן בכנור וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה׳ עמו, בחזקיה כתיב ישעיהו ט׳:ו׳ למרבה המשרה ולשלום אין קץ, פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום, ביאשיהו כתיב ירמיהו י״ז:ח׳ והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו, בחנניה מישאל ועזריה כתיב דניאל א׳:ד׳ ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה וגו׳ בדניאל כתיב שם ה׳ כל קבל די רוח יתירא ביה , במלך המשיח כתיב ישעיהו י״א:ב׳ ונחה עליו רוח ה׳ רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת יראת ה׳ . שם

3 ויבא העיר. והלא היה צריך לומר ותבא העיר, אלא מלמד שהיה מהלך עמה עד שהגיעה לפתח העיר כדי שלא יפגעו בה אחד מן הבחורים . שם

1 מי את בתי. וכי לא היתה מכירה, אלא אמרה לה מה את, פנויה או אשת איש . שם

1 כי אמר. הכתיב כי אמר והקרי כי אמר אלי – הלכה למשה מסיני הוא . נדרים ל"ז ב׳

1 כי לא ישקט וגו׳. מאי טעמא, לפי שהצדיקים הן שלהם הן ולאו שלהם לאו. מ"ר