תורה תמימה על רות ב׳

1 מודע לאישה. מהו מודע – קרוב . מ"ר

2 ושמו בעז. בכל מקום הצדיקים שמם קודם להם, וכן הכא, ושמו בועז, ולא ובועז שמו, ולמה כן, לפי שדומין לבוראם, דכתיב ביה ר"פ וארא ושמי ה׳ וגו׳ . שם

1 לכי בתי. א"ר ינאי, בת ארבעים שנה היתה ואין קורין בת אלא לבת ארבעים שנה . מ"ר

1 ותלך ותבא. מהו ותלך ותבא, א"ר אלעזר, שהלכה ובאה הלכה ובאה עד שראתה בני אדם המהוגנים לילך עמהם שנת קי"ג ב׳.

2 ותלך ותבא. והא עדיין לא הלכה ואתה אומר ותבא , א"ר יהודה בר סימון, התחילה לסיים לפניה הדרכים . מ"ר

3 ויקר מקרה. מהו ויקר מקרה, א"ר יוחנן, שכל הרואה אותה מריק קרי . שם

4 ממשפחת אלימלך. ויקר מקרה חלקת השדה לבועז אשר ממשפחת אלימלך, א"ר יוחנן שניתן לה ממי שהוא ראוי לפול בחלקה . שם

1 ה' עמכם. מכאן שבועז תקן לשאול שלום בשם . שם

1 הנצב על הקוצרים. על כמה היה ממונה, א"ר אליעזר בר מרים, על ארבעים ושנים, מנלן, דכתיב ד"ה ב׳ ב׳ ויספר שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל וגו' ויעש מהם שבעים אלף סבל וגו' , דעבד כן יכול קאים וידע מה דהוא עביד . שם

2 למי הנערה הזאת. וכי דרכו של בועז לשאול בנערה, אמר ר׳ אלעזר, דבר חכמה ראה בה, שתי שבלין לקטה, שלשה לא לקטה , במתניתא תני, דבר צניעות ראה בה, עומדות – מעומד, נופלות – מיושב . שבת קי"ג ב׳

1 נערה מואביה היא. אמר ליה, את אמרת מעשיה יפים ונעימים, והלא נערה מואביה היא, אלא גבירתה רפאה לה . מ"ר

1 זה שבתה הבית מעט. אמר ליה, תפסה מעט לאותה שאתה בבית שהיא מצפה לה . שם

1 בשדה אחר. על שם לא יהיה לך אלהים אחרים, וגם לא תעבורי מזה, על שם זה אלי ואנוהו, וכה תדבקין עם נערותי – אלו הצדיקים שקרויין נערים , שנאמר איוב מ׳:כ״ט התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך . שם

2 תדבקין עם נערתי. וכי דרכו של בועז לדבק עם הנשים , א"ר אלעזר, כיון דחזי ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה, אמר, שרי לאדבוקה בה. שבת קי"ג ב׳

1 להכירני. מלמד שנתנבאה שהוא עתיד להכירה כדרך כל הארץ . מ"ר

1 הגד הגד לי. למה שתי פעמים, הוגד לי בבית, הוגד לי בשדה . מ"ר

2 אחרי מות אישך. אף אחרי מות אישך, ואין צ"ל בחיי אישך . שם

3 ותעזבי וגו׳. ותעזבי אביך ואמך – מעבודת כוכבים שלך, שנאמר ירמיהו ב׳:כ״ז אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני, וארץ מולדתך – זו שכונתך . שם

4 תמול שלשם. מהו תמול שלשום, שאלו באת תמול שלשום לא היינו מקבלים אותך . ירושלמי יבמות פ"ח ה"ג

1 ישלם ה׳ פעלך וגו׳. תניא, אחרים אומרים, מפני מה גרים בזה"ז מעונין ויסורים באים עליהם, מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה, א"ר אבהו ואיתימא ר׳ חנינא, מאי קרא, ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו . יבמות מ"ח ב׳

2 משכרתך שלמה. שלמה כתיב, רמז לה ששלמה יצא ממנה מ"ר

3 לחסות תחת כנפיו. א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו – בא וראה כמה גדול כחן של צדיקים ושל צדקה ושל גומלי חסדים שהן חסין בצל מי שאמר והיה העולם, וכה"א תהילים ל״ו:ח׳ מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון . מ"ר

1 כאחת שפחתיך. אמר לה, חס ושלום, אין את מן האמהות אלא מן האימהות . שם

1 גשי הלם. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך דכתיב ביה הלום, שנאמר שמואל ב ז׳:י״ח ויבא המלך דוד וישב לפני ה׳ ויאמר מי אנכי כי הביאתני עד הלום . שבת קי"ג ב׳

2 ואכלת מן הלחם. רמז רמז לה, זו לחמה של מלכות שעתידה לצאת ממנה, שנאמר מלכים א ד׳:א׳ ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח . מ"ר

3 וטבלת פתך בחומץ. א"ר אלעזר, מכאן שהחומץ יפה לשרב , ור׳ שמואל בר נחמני אמר, רמז רמז לה, עתיד בן לצאת ממך שמעשיו קשין כחומץ, ומנו – מנשה . שבת קי"ג ב׳

4 וטבלת פתך בחמץ. שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץ . מ"ר

5 ותשב מצד הקצרים. מצד הקוצרים ולא בתוך הקוצרים – א"ר אלעזר, רמז רמז לה, שעתידה מלכות בית דוד שתתחלק . שבת קי"ג ב׳

6 ותשב מצד הקצרים וגו'. ותשב מצד הקוצרים – רמז רמז לה שעתידה מלכות בית דוד להנצד ממנו לשעה , ויצבט לה קלי – רמז לה שתחזור לו מלכותו . מ"ר

7 ותשב מצד הקצרים וגו׳. ותשב מצד הקוצרים – מצד הקוצרים ודאי , ויצבט לה קלי – קליל זעיר בשתי אצבעותיו . שם

8 ויצבט. מהו לשון ויצבט – לשון אחיזה והושטה הוא . חגיגה כ"ב ב׳ וברש"י

9 ותאכל ותשבע ותתר. א"ר אלעזר, רמז רמז לה, ותאכל בימי דוד, ותשבע בימי שלמה, ותותר בימי חזקיה , ואיכא דאמרי, ותאכל בימי דוד ושלמה ותשבע בימי חזקיה, ותותר בימי רבי , דאמר מר אהורייריה דרבי הוי עתיר משבור מלכא , במתניתא תני, ותאכל בעוה"ז, ותשבע לימות המשיח, ותותר לעתיד לבא . שבת קי"ג ב׳

1 אשר עשיתי עמו. אשר עשה עמי לא נאמר, אלא אשר עשיתי עמו, מלמד שיותר מאשר בעל הבית עושה עם העני, עושה העני עם בעל הבית, לפיכך אמרה רות אשר עשיתי עמו, הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל שהאכילני פרוסה אחת . מ"ר

1 ברוך הוא לה׳. א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, שהרי בועז בן פ׳ שנה היה אז ולא נפקד, וכיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד, שנאמר ברוך הוא לה׳ . שם

2 את החיים ואת המתים. את החיים – שזן ופרנס את החיים, ואת המתים – שנטפל בתכריכיהון . שם

3 קרוב לנו האיש. א"ר שמואל בר נחמני, בועז גדול התר היה והאשה עשתה אותו קרוב להן, שנאמר קרוב לנו האיש . שם

1 ותאמר רות המואביה. מה ת"ל המואביה, אלא בודאי מואביה היא זו, שהרי הוא אמר פסוק ח׳ וכה תדבקין עם נערותי, והיא אמרה עם הנערים אשר לי . שם

1 קציר השערים וגו׳. הנודר עד הקציר – אסור עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים אבל לא קציר שעורים, ואע"פ דכתיב קציר השעורים וקציר החטים – בדרום ארץ ישראל איירי, ומתניתין בגליל איירי . ירושלמי נדרים פ"ח ה"ד

2 קציר השערים וגו׳. א"ר שמואל בר נחמן, מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר חטים שלשה חדשים . מ"ר