1כימים. מגילה נקראת בי"א, בי"ב, בי"ג, בי"ד, בט"ו , מנא הני מילי, א"ר שמואל בר נחמני, אמר קרא, כימים אשר נחו וגו', כימים – לרבות י"א וי"ב. ואימא לרבות י"ב וי"ג – י"ג זמן קהלה לכל היא ולא צריך לרבויי , ואימא ט"ז וי"ז – ולא יעבור כתיב פ' כ"ז . מגילה ב' א'2לעשות אותם וגו'. סעודת פורים שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין , אבל אין עושין אותה בשבת, מאי טעמא, דכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה – את ששמחתו תלויה בבית דין, יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים . ירושלמי מגילה פ"א ה"ד3והחדש וגו'. תני בשם ר' נתן, כל החודש כשר לקריאת המגילה , מאי טעמא, דכתיב והחודש אשר נהפך להם וגו' ובלבד עד חמשה עשר בו, מאי טעמא ולא יעבר כתיב פסוק כ"ז . שם שם פ"א ה"א4ימי משתה ושמחה. א"ר יוסף, אפילו למאן דאמר ביו"ט או כולו לה' או כולו לכם, בפורים הכל מודים דבעינן נמי לכם, מאי טעמא, ימי משתה ושמחה כתיב בהו פסחים ס"ח ב'.5משתה ושמחה. משתה – מלמד שאסור בתענית, שמחה – מלמד שאסור בהספד, אבל במלאכה מותר, מאי טעמא, יו"ט לא קבלו עלייהו . מגילה ה' ב'6ומשלח מנות וגו'. תנא רב יוסף, ומשלוח מנות איש לרעהו – שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים – שתי מתנות לשני אנשים . מגילה ז' א'
