שו"ת הרשב"א חלק ה נ״ג

1 עוד אמרת: מפני מה אמרו בברכות דף נג:: גדול העונה: אמן; יותר מהמברך?

2 תשובה: גם בזה יש ענין נעלם, לבעלי החכמה, ואמנם לפי פשטן של דברים, כן הדעת נותנת. שלשון: אמן; יש בו קיום דבר: ואמר כל העם: אמן והמברך, אין בלשונו אלא הודאה, כגון: יוצר אור, יוצר האדם. וע"כ נתנו בו הטעם, ואמרו שם בגמרא: תדע, שגבורים עושין מלחמה, וגוליארין מנצחין החיילים הפשוטים מתחילים. במשל זה, שהמברך כמעורר, והעונה, אמן, כגומר את הכל.