שו"ת הרשב"א חלק ה רנ״ח

מהדורה: וילנא, 1885

1
עוד שאלת. מה שאמרו שם בסוף פ"ב דנדרים דף כ: עונשין אותו, היכי דמי? כדתניא: מי שנזר ועבר על נזירותו, אין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג התר; דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: בד"א בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה, די לו בשלושים יום. ופסק הרמב"ם ז"ל בנזירות, כר' יוסי בפ"ד מה' נזירות הי"ג. ובנדרים לא גילה דעתו. ואמרת: להודיעך דעתי בזה
2
תשובה: נ"ל דהיינו נזירות, היינו נדרים, שהנדרין נדרים גמורים, כנודר מן הפירות, דמאי שנא!