שו"ת הרשב"א חלק ה קע״ז

שאלת: יהודי שמסר לחבירו ביד כותי אנס, וכגון דאמר לו: בא עמי חוץ לעיר, וסייעני לשאת משא על החמור. וזה בתום לבבו, הלך עמו, וכשיצא מחוץ לעיר דרך מיל, זימן עליו אנסין לתופסו, ותפסוהו במאמרו. תאיר עיני, בדינו של מוסר זה.

תשובה: אם נתברר הדבר שהוא כמו שאמרת, קורא אני עליו: משיב רעה תחת טובה וגו'. ואיש זה, מוסר גמור הוא. שאם על עסק ממון נקרא מסור. על עסק נפשות לא כ"ש. וחייב הוא לשלם לו כל הנזק שהגיעו מחמת כך. שאילו הראה ממון חבירו, חייב לשלם. וכדתנן בפ' הגוזל בתרא קט"ז ע"ב: הגוזל שדה מחבירו, ונטלוה מסיקין, אם מחמת הגזלן, חייב להעמיד לו שדה. ואוקמו': באחווי אחווי. כ"ש בנושא ונותן בידו, הרי זה כנושא ונותן ביד, וחייב הוא לשלם כל הנזק שהגיע לו בכך, וכל ההפסד שהפסיד