שלטי הגיבורים על פסחים כ״ד

1 וכן כתב מיי' וכן נראה דעת סמ"ג ורב נטרונאי ורב עמרם ואבי העזרי ורב שרירא ורב האי אכן הטור פליג וס"ל דצריך לברך בפה"ג על כוס ראשון ועל כוס שלישי שהוא של ברכת המזון אבל לא על השני ועל הרביעי וכן כתב רב כהן צדק: לשון ריא"ז על כל כוס וכוס מאלו הד' כוסות צריך לברך עליו בפה"ג לפי שבין ראשון לשני מפסיק קריאת ההגד' ואסור לשתות כוס שני בלא ברכה וכן בין שני לשלישי מפסיק בהמ"ז וכן בין ג' לרביעי מפסיק קריאת ההלל וכן ביאר ר"י בפסקיו משם הגאונים וכן עיקר:

2 כתב הרא"ש ז"ל ולא נהירא לי ומה שהביא ראיה משום דכל חד וחד מצוה באנפה נפשה היא צריך לברך בפה"ג אכל כוס וכוס שהמצוה אינה מזקקת ברכה כל כמה דליכא היסח הדעת כדחזינן לעיל רב אשי דבריך אכסא קמא ותו לא בריך אע"ג דברכת המזון טעונה כוס לא בעי לברוכי כיון דליכא היסח הדעת ה"נ אע"ג דכל חד וחד מצוה באנפה נפשה היא כיון דליכא היסח הדעת לא בעי לברוכי אכל כסא וכסא ואע"ג דלית הלכתא כרב אשי היינו מטעמא אחרינא משום דברכת המזון חשיב הפסק ואיכא היסח הדעת אבל לפום סברא דידיה דברכת המזון לא הוי הפסק ליכא מאן דפליג עליה דההוא סברא דברכת המזון אע"ג שהיא טעונה כוס למצוה אינה מזקקת ברכ' לסברתו דליכא הפסקה והיסח הדעת וכן תפילין שתי מצות הן ואינן מעכבות זו את זו ומברך ברכה אחת על שתיהן ואפי' מאן דבריך שתים מ"מ ברכה ראשונה עולה גם לשל ראש דאילו לא היה מניח אלא של ראש היה מברך שתים ומה שהביא ראיה מהב לן ונבריך דהוי הפסק משום דמישתא וברוכי בהדי הדדי לא אפשר לאו ראיה היא דשאני ברכת המזון דהוו ליה היסח הדעת וסילוק על מה שאכל ושתה הלכך צריך לברך לכתחלה אם רצה לאכול או לשתות וכן כסוי הדם הוי גמר וסילוק השחיטה אבל אם עמד להתפלל באמצע הסעודה אפילו הגיע זמן המנחה ואין שהות לו לגמור סעודתו ולהתפלל שחייב להפסיק ואי אפשר לו לאכול עד שיתפלל אפ"ה לא הוי הפסק כדאמרינן גבי עקרו רגליהם לילך לבית הכנסת דמיירי בכל ענין אפי' אין שהות ביום דחייב להפסיק ואפ"ה לא הוי הפסק כדפרשינן כל שכן בין כוס ראשון לכוס שני שאם ירצה לשתות דשות' לא הוי היסח הדעת וכן בין שלישי לרביעי אף ע"ג דאסור לשתות כיון שהכוס לפניו ודעתו לשתות לא הוי הלילא הפסק והיסח הדעת הלכך נראה שאין לברך כי אם על כוס ראשון ושלישי:

4 הקשו לדברי רבינו למה יברך אחר הב' והלא הסעודה לפניו והוא פוטר יין שבתוך הסעודה ואבי העזרי כתב שיש לברך אחר ראשון ואחר ג' וד' ור"ת כתב שיש לברך אחרי ב' כוסות אחרונות והגאונים כתבו שאין לברך אלא אחר אחרון וכ"כ סמ"ג והטור ומיימוני השמיטו מחבורו: לשון ריא"ז ואין מברכין על הגפן אלא בסוף כולן כמו שביארנו למעלה:

5 ודברי רב אלפס תמוהים שכתב שמברך בתר תרי דמקמי סעודה דעל כוס שני למה יברך והלא הוא פוטר יין שבתוך המזון דקי"ל יין שלפני המזון פוטר יין שבתוך המזון ויש מיישבין דבריו דאמתני' קאי ולא יפחתו לו מד' כוסות ואין לו יין לשתות בתוך המזון ולא נהירא לי דמי שאין לו אלא ד' כוסות שני כוסות הראשונים שותה אותם רוב הכוס ויוצא בו ידי חובתו והשאר שותה בתוך המזון ונמצא שאין זוקק לברך ברכה אחרונה ועוד דאם איתא דיין שלפני המזון טעון ברכה לאחריו כשאין לו יין בתוך המזון אם כן כשיש לו יין נמי בתוך המזון יצטרך לברך אחר יין שלפני המזון קודם ברכת המזון דיין ששתה בתוך המזון אין טעון ברכה לאחריו דהוי דברים הבאים מחמת סעודה בתוך הסעודה ואיך יתכן שיהו נפטרין בברכה ראשונה אחת כיון שאין נזקקין לברכה אחת באחרונה והלא מיד אחר ששתה היין שלפני המזון נזקק לברך אחריו ברכה שאינה צריכה ליין שבתוך המזון הילכך אין מצטרפין כלל ליפטר בורא פה"ג הילכך צ"ל דיין שלפני המזון כיון שבא לפתוח בני מעיים ולהמשיך אדם לתאות אכילה ברכת המזון פוטרתו ואין צריך לברך אחריו אף כשאין לו יין בתוך המזון ולא דמי לדברים הבאין אחר סעודה קודם ברכת המזון דטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם דהתם סילק מלאכול ואותן דברים אינם בכלל סעודה כלל הילכך אין בהמ"ז פוטרתן אבל דברים הבאין לפני הסעודה כגון פרפראות ויין שבא לגרר ולהמשיך לסעודה בכלל הסעודה הן ונפטרין בברכת המזון: