רי"ף שבועות ט׳

1 מתני' דף כב: שבועה שלא אוכל ואכל פת חטין פת שעורים פת כוסמין אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אוכל פת חטין פת שעורים פת כוסמין ואכל חייב על כל אחת ואחת:

2 גמ' בגמ' גרסי' דף כג. ודלמא למפטר נפשיה משאר מינין קא מכוין היה לו לומר חטין ושעורין וכוסמין ודלמא לכוס היה לו לומר פת חטין ושל שעורין ושל כוסמין דף כג: ודלמא על ידי תערובות היה לו לומר וכן של שעורין וכן של כוסמין פת פת למה לי ש"מ לחיובי נפשיה אכל חדא וחדא :

3 מתני' שלא אשתה יין ושמן ודבש ה"נ פריך בגמ' ודלמא למיפטר נפשיה משאר מינין קא מכוין במונחין לפניו והיה לו לומר שלא אשתה אלו ומיניהן רב אמר הבא במסרהב בו חבירו עסקינן ואמר לו בא ושתה עמי יין ושמן ודבש דהיה לו לומר שבועה שלא אשתה עמך יין ושמן ודבש ל"ל ש"מ לחייבו על כל חדא וחדא :

4 מתני' דף כב: שבועה שלא אשתה ושתה משקין הרבה אינו חייב אלא אחת שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש ושתה חייב על כל אחת ואחת

5 שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה פטור שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים חייב ר"ש פוטר אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום והוא אכל שקצים ורמשים הרי אשתו אסורה עליו:

6 גמ' שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וכו' האי מושבע מהר סיני הוא א"ר יוחנן בכולל דברים המותרין עם דברים האסורים דמגו דחיילא שבועה על המותרין חיילא נמי על האסורין דף כה. בשלמא לאו משכחת לה אלא הן היכי משכחת לה אלא הב"ע כגון שאמר שבועה שלא אוכל סתם :

7 מתני' דף כה. אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים אחד דברים שיש כהן ממש ואחד דברים שאין כהן ממש כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו ר' עקיבא א"כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך אף ריבה הכתוב לכך:

8 גמ' ת"ר חומר בנדרים מבשבועות וחומר בשבועות מבנדרים חומר בנדרים שהנדרים חלין על דבר מצוה כדבר הרשות מה שאין כן בשבועות חומר בשבועות