1תחלה מלוה נשבע תחלה שאינה ברשותו ואחר כך ישבע הלוה כמה היה שוה שמא ישבע הלוה תחלה ויוציא המלוה את המשכון ונמצא שם שמים מתחלל2אמר שמואל האי מאן דאוזפיה אלפי זוזי לחבריה ואנח ליה קתא דמגלא אבד קתא אבד אלפא זוזי אבל תרתי קתא לא ורב נחמן אומר אפילו תרתי קתא אבד חד אבד חמש מאה אבד אידך אבד חמש מאה אבל קתא ונסבא לא נהרדעי אמרי אפילו קתא ונסבא אבד קתא אבד פלגא אבד נסכא אבד פלגא תנן סלע הלויתיך עליו ושקל כסף היה שוה והלה אומר לא כי אלא סלע הלויתני ושלשה דינרין היה שוה חייב מאי חייב לימא הא את קבלתיה מתניתין בדפירש כי אמר שמואל בדלא פירש3לימא כתנאי המלוה את חבירי על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול את מעותיו דברי ר' אליעזר רבי עקיבא אומר יכול לומר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד משכון אבד מעותיך אבל הלוהו אלף זוז בשטר והניח עליהם משכון דברי הכל אבד משכון אבדו מעותיו מאי לאו דף מד. בדלא שוה שיעור זוזי ובדשמואל קמיפלגי לא בדלא שוה כולי עלמא לית להו דשמואל והכא בדשוה וקא מיפלגי בדרבי יצחק דא"ר יצחק מנין לבעל חוב שקנה משכון ת"ל דברים כ״ד:י״ג ולך תהיה צדקה אם אינו קונה צדקה מנין לימא דר' יצחק תנאי היא ותסברא כי אמר ר' יצחק במשכון שלא בשעת הלואה בשעת הלואה מי אמר אלא במשכנו בשעת הלואה וקמיפלגי בשומר אבידה דאיתמר רבי אבהו אמר כשומר חנם דמי דף מד: ורב יוסף אמר כשומר שכר דמי למימרא דרב יוסף תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרב יוסף והכא במלוה צריך למשכון קא מיפלגי מר סבר מצוה קעביד ומר סבר לאו מצוה קעביד4והלכתא המלוה את חבירו על המשכון שומר שכר הוי לא שנא במשכנו בשעת הלואתו ול"ש משכנו שלא בשעת הלואתו לא שנא הלוהו פירות ולא שנא הלוהו מעות בכולהו ש"ש הוי שאם נאבד או נגנב והיה המשכון כנגד החוב אין למלוה על הלוה כלום אלא יצא משכונו בחובו ואם החוב יתר על המשכון משלם הלוה היתר על המשכון ואם היה המשכון יתר על החוב משלם המלוה ללוה היתר על החוב ואם אבד באונס ששומר שכר פטור גם המלוה על המשכון פטור וגובה חובו מן הלוה עד גמירא וצריך שבועה כשבועת השומרים:5סליקא לה פרק שבועת הדיינין6כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פנקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל ר' יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודיה כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים זוז שיש לי בידך והוא אומר נתקבלת מהן דינר זהב:7גמ' כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין דף מה. מנא לן דכתיב שמות כ״ב:י׳ ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם לו השבועה:8אלו נשבעין ונוטלין השכיר: מ"ש שכיר דתקינו ליה רבנן דמישתבע ושקיל א"ר נחמן אמר שמואל תקנות קבועות שנו כאן עקרוה רבנן לשבועה מבעה"ב משום דבעה"ב טרוד בפועליו ושדיוה אשכיר משום כדי חייו דשכיר וליתב ליה בלא שבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית דף מה: אי הכי אפילו קציצה נמי לישתבע שכיר דהכי קץ ליה ולישקול אלמה תניא אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא
