1משמיה דרבא דאינו נאמן וכן הלכתא ההוא דא"ל לחבריה כי פרעת לי לא תפרען אלא באפי ראובן ושמעון אזיל פרעיה באפי סהדי אחריני אמר אביי באפי סהדי א"ל באפי סהדי פרע ליה רבא אמר להכי א"ל ראובן ושמעון כי היכי דלא לידחייה איכא מאן דמוקים לה הכי כגון דהנך סהדי ליתנהו גבן דלא נטרינן להו עד דאתו ומסהדי אלא הואיל ואמר ליה לא תפרען אלא בפני פלוני ופלוני ופרעיה איהו באנפי אחריני אמרינן ליה זיל השתא פרעיה ואי אתו פלוני ופלוני ומסהדי דפרע לך מיחייב לאהדורי לך ואנן לא סבירא לן הכי דהאי דינא היכא דאמר ליה לחבריה אל תפרעני אלא בעדים סתם הוא דאיתמר כדכתבינן לעיל אבל האי מעשה תניינא לא אתא לאשמועינן אלא דינא אחרינא דהוא אלים מההוא דינא קמא דכי אמר ליה לא תפרען אלא באנפי ראובן ושמעון הא איפסילו להו שאר אינשי לגבי ההוא פורענא וכיון דקביל על נפשיה הדין תנאה תנאי ממון הוא וקיים דהא בהדיא אמרינן דאי א"ל מהימנת לי בבי תרי ואתו בי תרי ומסהדי דלא משגחינן בהו משום דפסלי' בתנאה דקביל עליה והאי דינא נמי הכין הוא והדין הוא סברא דילן2ודייקינן להא סברא מהא דאסיקנא משמא דרבא דמאן דא"ל לחבריה אל תפרעני אלא בעדים שצריך לפורעו כעדים ואם אמר לו כבר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להן למדינת הים אינו נאמן ואי האי דינא אחרינא הכין הוא היכי אמר רבא להכי א"ל ראובן ושמעון כי היכי דלא לידחייה דמשמע דאי לא א"ל ראובן ושמעון מדחי ליה והא אמר רבא אע"ג דלא א"ל ראובן ושמעון לא מצי מדחי ליה אלא ש"מ האי דאמר רבא להכי אמר ליה ראובן ושמעון כי היכי דלא לדחייה אע"ג דאיתינהו לסהדי גבן ומסהדי דפרעיה הוא דלא מקבלינן מינייהו כלל אלא אמרי' ליה זיל פרעיה דכמאן דפסיל להו דמי3ועוד דייקינן נמי מההוא דא"ל לחבריה כי פרעת לי פרען באפי בי תרי דתנו הלכתא אזל פרעיה באפי סהדי איתניסו זוזי אתא לקמיה דר"נ א"ל אין קבולי קבלתינהו מיניה וכו' א"ל כיון דקא מודית דשקלתינהו מיניה פרעון הוי טעמא דקא מודי הא לא קא מודי אע"ג דאיכא סהדי דפרע לא מהימן דכיון דלא תנו הלכתא כמאן דפסיל להו דמי ההוא דא"ל לחבריה כי פרעת לי פרען באפי סהדי דתנו הלכתא אזל פרעיה באנפי סהדי איתניסו זוזי אתא לקמיה דר"נ א"ל אין קבולי קבילתינהו מיניה ואנא אמינא ליהוו פקדון גבאי עד דמייתי תרי דתנו הלכתא ומקיים תנאיה א"ל כיון דקא מודית דשקלתינהו מיניה פרעון הוי מאי אמרת לקיומי תנאיה זיל אייתינהו דהא אנא ורב ששת דגמרי הלכתא וסיפרא וסיפרי וכוליה תלמודא ההוא דאמר לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך א"ל לא היו דברים מעולם4אתו סהדי אמרי אוזפיה ופרעיה אמר אביי אמאי ניסמוך אהני אינהו קאמרי אוזפיה ואינהו קאמרי פרעיה רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי וחייב לשלם וכן הלכה5ההוא דא"ל לחבריה הב לי שית מאה זוזי דמסיקנא בך אמר ליה לאו פרעתיך בפני פלוני ופלוני אתו פלוני ופלוני אמרי לא היו דברים מעולם אמר רב ששת הוחזק כפרן רבא אמר כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה6ההוא דא"ל לחבריה הב לי שית מאה זוזי דמסיקנא בך א"ל ולא פרעתיך מאה קבי דף מב. עפצי דקיימי בשיתא שיתא א"ל בארבעה ארבעה הוו קיימי אזל אייתי סהדא דבארבעה ארבעה הוו קיימי אתא לקמיה דרבא חייביה א"ל רמי בר חמא והא את אמרת כל מלתא דלא רמיא עליה דאיניש לאו אדעתיה א"ל רבא קיצותא דתרעא מידכר דכירי לה אינשי7ההוא דא"ל לחבריה הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך והא שטרא א"ל ולאו פרעתיך אמר לו הנהו סיטראי נינהו אמר ר"נ איתרע שטרא רב פפא אמר לא איתרע שטרא ולרב פפא מאי שנא מההוא דאמר ליה לחבריה הב לי מאה זוזי דמסיקנא בך והא שטרא ואמר לו לאו אתורי יהבת לי ואתית ויתיבת אמסחתא וקבילת זוזך אמר ליה הנהו סיטראי נינהו ואמר רב פפא איתרע שטרא הכי השתא התם כיון דקא מודי ליה דאתורי יהב ומתורי שקל איתרע שטרא הכא אימור סיטראי נינהו מאי הוי עלה רב פפא אמר לא איתרע שטרא רב ששת בריה דרב אידי אמר איתרע שטרא והלכתא איתרע שטרא והני מילי דפרעיה באפיה סהדי ולא אידכר ליה שטרא אבל פרעיה בין דיליה לדיליה מגו דיכול למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סיטראי נינהו וכדר' אמי בריה דרבי אבהו דמפורש בכתובות בפ' הכותב כתובות דף פה.:8האי איתרע שטרא דהכא איכא מאן דפריש ליה דלא איבטיל ליה לגמרי אלא דאי אית ביה נאמנות איתרעא הך נאמנות ולא גבי אלא בשבועה
