רש"י על שבועות כ״ו א

1 שאין בהן הרעה והטבה - שאזרוק צרור לים:

2 ת"ל כי תשבע לבטא - מכל מקום:

3 ר' ישמעאל ששימש כו' - הכי שמיע ליה לרבי יוחנן שר' ישמעאל שימש את רבי נחוניא:

4 מאי מיעט מיעט מצוה - דדבר שאי אפשר הוא וה"ה למשנה את הידוע לאדם:

5 לא יחל דברו - לא משמע אלא בדבר שאפשר לו לקיים שבועתו והיינו להבא:

6 לא תשקרו - בשעה שתשבעו לא תצא לשקר:

7 האדם בשבועה - שיהא אדם בשעת שבועה שיהא לבו עליו:

8 פרט לאנוס - כדמפרש לקמיה כגון בשבועה לשעבר וכסבור שנשבע באמת ולקמיה בעי אם כן שגגת שבועה לשעבר היכי משכחת לה:

9 בשבועה ונעלם - שנתעלמה ממנו שבועה:

10 העלם חפץ - בלא שבועה לקמן מפרש לה:

11 לבך אנסך - כסבור היית לישבע באמת:

12 אינשי - שכח:

13 אחת היא - אי אתה מוצא העלם חפץ בלא העלם שבועה וזו היא אינה משנה:

14 אלמא לא - אין אתה מוצא זו בלא זו בתמיה והא משכחת לה כו':

15 עלה דהאי פת - שאכל וגבי דהאי פת העלם שבועה היא כסבור שלא נשבע עליה שהרי סבור שהיא של שעורים:

16 חזינן כו' - כבר פירשתיו אצל העלם טומאה ומקדש בשילהי ידיעות הטומאה:

17 לא שנא - ופטור: