1 רִצְפָּה. גַּחֶלֶת, וְכֵן ״עֻגַת רְצָפִים״ מלכים א יט:ו כְּמוֹ ׳עֻגַּת רְשָׁפִים׳. וְנֶאֱמַר בִּישַׁעְיָהוּ וּבְאֵלִיָּהוּ בְּצָדִ״י ׳רִצְפָּה׳, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ דִילָטוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל: זֶה קְרָאָם ״עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם״, וְזֶה אָמַר ״כִּי עָזְבוּ בְרִיתֶךָ״ מלכים א יט:י. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ: רְצוֹץ פֶּה שֶׁאָמַר דִילָטוֹרְיָא עַל בָּנַי שיר השירים רבה א:ט: