1 לִמְשִׁיחוֹ. כָּל שֵׁם גְּדֻלָּה קְרוּיָה ׳מְשִׁיחָה׳, כְּמוֹ ״לְךָ נְתַתִּיהָ לְמָשְׁחָה״ במדבר יח:ח. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵל אֲנִי לְךָ עַל כּוֹרֶשׁ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה מגילה יב.:
3 וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ. לְשׁוֹן חַלָּשׁוּת הוּא זֶה וְשֶׁבֶר כֹּחַ, כִּי חֲגוֹרַת מָתְנַיִם הוּא זֵרוּז כֹּחַ, כְּמוֹ ״אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ״ איוב מ:ז, ״וְאַתָּה תֵאָזֹר מָתְנֶיךָ״ ירמיהו א:יז. ״וּמְזִיחַ אֲפִיקִים רִפָּה״ איוב יב:כא לְשׁוֹן שִׁבְרוֹן כֹּחַ:
4 לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דַּלְתֵי שַׁעֲרֵי בָּבֶל; שְׁעָרִים הוּא חֲלַל פֶּתַח הַשַּׁעַר, דְּלָתַיִם הֵם הַפּוֹתְחִים וְנוֹעֲלִין בָּהֶן אֶת הַשַּׁעַר:
