20 רֹעֶ֣ה אֵ֔פֶר לֵ֥ב הוּתַ֖ל הִטָּ֑הוּ וְלֹא־יַצִּ֤יל אֶת־נַפְשׁוֹ֙ וְלֹ֣א יֹאמַ֔ר הֲל֥וֹא שֶׁ֖קֶר בִּימִינִֽי׃ ס
20 רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ. לִבּוֹ אֲשֶׁר הוּתַל, הִטָּהוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ רוֹעֶה שֶׁל אֵפֶר הַדְּמוּת, שֶׁנִּשְׂרַף חֶצְיוֹ וְנַעֲשָׂה אֵפֶר. הַשּׁוֹטֶה הַזֶּה הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא לוֹ לְרוֹעֶה וּלְמְפַרְנֵס. דָּבָר אַחֵר: רוֹעֶה אֵפֶר לְשׁוֹן ׳רֵיעוּת׳, עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֲחֵרִים וּמְחַבֵּר אֵלָיו עֲבוֹדַת אֲחֵרִים שֶׁהִיא אֵפֶר:
