מקור ישעיהו מ״ג:ט׳
1 כׇּֽל־הַגּוֹיִ֞ם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּ֗ו וְיֵאָֽסְפוּ֙ לְאֻמִּ֔ים מִ֤י בָהֶם֙ יַגִּ֣יד זֹ֔את וְרִאשֹׁנ֖וֹת יַשְׁמִיעֻ֑נוּ יִתְּנ֤וּ עֵֽדֵיהֶם֙ וְיִצְדָּ֔קוּ וְיִשְׁמְע֖וּ וְיֹאמְר֥וּ אֱמֶֽת׃
פירוש רש"י על ישעיהו מ״ג:ט׳
1 כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ. אִם כָּל הַגּוֹיִם מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִתְקַבְּצוּ יַחְדָּיו, מִי בָהֶם וּבִנְבִיאֵיהֶם יַגִּיד עֲתִידוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהּ מִפִּי טָעוּתָם, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ יַשְׁמִיעֻנוּ לֵאמֹר: ״אֲנַחְנוּ הִגַּדְנוּ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁבָּאוּ״?
2 יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּבְּאוּ עֲלֵיהֶם קֹדֶם לָכֵן, וְיִצְדָּקוּ; אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי עֵדִים, שֶׁאַתֶּם עֵדַי, שֶׁהִגַּדְתִּי לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם הַגָּלֻיּוֹת וּבָאוּ: