22 וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הׇחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃
22 וְהוּא. הָעָם הַזֶּה בָּזוּי וְשָׁסוּי, וְסוֹף הָעִנְיָן וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב ישעיהו מב:כה כָּל זֶה לוֹמַר, לָמָּה קְרָאַתְנוּ זֹאת מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב ישעיהו מב:כד:
23 הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם. בַּחוּרֵיהֶם פַּחֵי נֶפֶשׁ כֻּלָּם. תוספת: דָּבָר אַחֵר: הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם – יָשִׂימוּ אֶת עַצְמָם בְּפַחֵי הָאֲדָמָה וּבְחוֹרִים, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ יוֹכִיחַ שֶׁכֵּן הוּא:
24 וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב. כְּמוֹ ׳הָשֵׁב׳, לְפִיכָךְ הוּא רָפֵי, אֲבָל ״הַשָּׁב בְּאַמְתַּחְתֵּינוּ״ בראשית מג:יח הוּא דָּגֵשׁ:
