מקור ישעיהו ל״ח:ט״ו
1 מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כׇל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
פירוש רש"י על ישעיהו ל״ח:ט״ו
1 מָה אֲדַבֵּר. שֶׁבַח וְקִלּוּסִין לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָמַר לִי נֶחָמוֹת, וְהוּא עֲשָׂאָן:
2 אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי. כְּמוֹ ״וַתִּדַּד שְׁנָתִי״ בראשית לא:מ. אֶתְנוֹדֵד מִכָּל שְׁנָתִי לְקַלֵּס לְפָנָיו. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם שְׁנוֹתַי לְשׁוֹן ׳שָׁנִים׳:
3 עַל מַר נַפְשִׁי. שֶׁהָיְתָה מָרָה, וְנִחַמְתָּנִי: